|
ברח דודי עד שתחפץ / ר' שלמה הבבלי בְּרַח דּוֹדִי עַד שֶׁתֶּחְפָּץ אַהֲבַת כְּלוּלֵינוּ שׁוּב לְרַחֵם כִּי כִלּוּנוּ מַלְכֵי זֵדִים שׁוֹבֵינוּ תוֹלָלֵינוּ הֲרוֹס וְקַעְקֵעַ בֵּצָּתָם מִתִּלֵּנוּ הָקֵם טוּרָךְ נַגֵּן שְׁתִילֵינוּ הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ בְּרַח דּוֹדִי עַד שֶׁיָּפוּחַ קֵץ מַחֲזֶה חִישׁ וְנָסוּ הַצְּלָלִים מִזֶּה יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבוֹהַּ נִבְזֶה יַשְׂכִּיל וְיוֹכִיחַ וְגוֹיִם רַבִּים יַזֶּה חֲשֹוֹף זְרוֹעֲךָ קְרוֹא כָזֶה קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי יִגַּל יִגַּשׁ קֵץ קִצְבִי דַּלּוֹתִי מִשְּׁבִי לַעֲטֶרֶת צְבִי תְּעוּבִים תְּאֵבִים הַר צְבִי וְאֵין מֵבִיא וְנָבִיא וְלֹא תִשְׁבִּי מְשַׁוִּי מְשִׁיבִי רִיבָה רִיבִי הָסֵר חוֹבִי וּכְאֵבִי וְיֵרֶא וְיֵבוֹשׁ אוֹיְבִי וְאָשִׁיבָה חוֹרְפִי בְּנִיבִי זֶה דּוֹדִי גּוֹאֲלִי קְרוֹבִי רֵעִי וַאֲהוּבִי אֵל אֱלֹהֵי אָבִי בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם |
|
פיוט מסוג "גאולה" לחג הפסח במסורת אשכנז, שהיה נאמר בעבר בצמוד לברכת 'גאל ישראל' (לפני תפילת העמידה) בשחרית של החג ובשבת חול המועד. היום אין נוהגים לאומרו בתפילה, אך שרים אותו ב"טישים" חסידיים בסעודות החג. כמו אחרי פיוטי גאולה נוספים, גם אחרי פיוט זה נהגו לומר את המשפט "בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְּנֵיהֶם". מחברו של הפיוט הוא ר' שלמה הבבלי, בן המאה ה-10, והוא הציב אותו בסוף "מערכת יוצר" מפוארת שחיבר לחג הפסח - "אור ישע מאושרים". כל אחד מבתי הפיוט פותח בקריאה "ברח דודי" - קריאה הלקוחה מהפסוק החותם את שיר השירים. הפיוט כולו עומד בהשפעה ברורה של מגילת שיר השירים, מגילה הרצופה געגוע, אהבה ומרדפים הדדיים. מצוקת הגלות המלווה ברגש משיחי חזק היא העומדת מאחורי פיוט גאולה זה, שבו אזכורים צפופים של אהבת שיר השירים ותשוקת ההתאחדות המופיעה בה, לצד תיאורים שונים של המשיח הלקוחים בעיקר מישעיהו. בריחת הדוד המתוארת בפיוט היא ביטוי למצב המרוחק של הגלות, שתסתיים כאשר תחפץ האהבה ויפוח הקץ. |
| عنوان |
ברח דודי עד שתחפץ |
|---|---|
| السلم الموسيقي |
כללי |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
