מכניסי רחמים

Commercial recording

מתוך אלבום:

Creators:

בנט, חיים (מלחין)

Play songs in order

01.

יחד
02.

למען אחי ורעי
03.

אלי אתה ואודך
04.

אתה תקום
05.

ימים על ימי מלך
06.

עוד אבינו חי
07.

כה אמר
08.

'קראתיך ה
09.

כי הם חיינו
10.

תהא השעה הזו
11.

שבחי ירושלים
12.

שמחנו
13.

ואני בחסדך
14.

וכולם מקבלים
15.

גם כי אלך
16.

מי האיש
17.

שומר ישראל
18.

אנחנו מאמינים
19.

אדון עולם
20.

בואי בשלום
21.

אב הרחמן
22.

דוד מלך ישראל
23.

מחרוזת ברוך הגבר
24.

מכניסי רחמים

Play songs in order

	מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה מַכְנִיסֵי דִּמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא

	"מַכְנִיסֵי רַחֲמִים" הוא פיוט סליחות הנאמר בקהילות אשכנז בכל אחד מערבי הסליחות בתקופת הימים הנוראים. בקהילות לוב הוא נאמר בסוף סדר הסליחות בראש השנה וביום הכיפורים ובקהילות הודו ותימן הוא מושר ביום הכיפורים בלבד. מחבר הפיוט איננו ידוע והפעם הראשונה בה הפיוט הופיע בסידור תפילה הייתה בסידורו של רב עמרם גאון, "סדר רב עמרם גאון" שנערך במאה התשיעית. פיוט זה ייחודי בנוף הפיוטים של הימים הנוראים ובכלל כשאר הוא איננו פונה לאלוהים או לבני האדם אלא פונה לגורם מתווך כלשהו שמוזכר בכינויו הרבים, ביניהם "מכניסי רחמים". לרוב מקובל להניח שהכוונה היא למלאכים והפיוט מבקש מהם שירבו תפילה בפני אלוהים שיסלח לעם ישראל. במשך השנים מאז התגלה פיוט זה הוא עורר פולמוס נרחב בו השתתפו רבים מחכמי ישראל ודן בכשרותו של הפיוט להיות חלק ממסכת התפילה, מכיוון שלכאורה הוא מפנה תפילה לגורם שאיננו אלוהים, דבר אשר מנוגד לעיקרי האמונה של הרמב"ם. חלק מהפוסקים בעת החדשה הקבילו בין הפיוט הזה למנהג לפקוד קברי צדיקים, כשבשני המקרים מדובר בשימוש בגורם מתווך בתפילה. כתוצאה מהפולמוס הפיוט זכה למקום שולי בסדר הסליחות במשך הדורות. בשנות התשעים הלחין ר' חיים בנט מחסידות סערט ויז'ניץ את הפיוט בלחן מחודש שצבר פופולאריות רבה והפך למקובל בכל קהילות ישראל ובכל הנוסחים. על לחן זה זכה חיים בנט בפרס אקו"ם לשנת 2012.

Title	מכניסי רחמים
Additional Titles	מידת הרחמים [ביצוע מוקלט] מכניס רחמים [ביצוע מוקלט]
Performer	ברק, אבי
From	גיטרה בחברותא
Record Company	מושב בן שמן : מודן
Creation Date	2004
Creators	בנט, חיים 1947- (מלחין) ברק, אבי (מבצע)
Genre	Musical traditions (Jewish)
Language	heb
Notes	רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו Tradition: מסורתי
Shelf Number	CD/13806
System Number	990041163700205171

Title

Additional Titles

Performer

From

Record Company

Creation Date

Creators

Genre

Language

Notes

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

"מַכְנִיסֵי רַחֲמִים" הוא פיוט סליחות הנאמר בקהילות אשכנז בכל אחד מערבי הסליחות בתקופת הימים הנוראים. בקהילות לוב הוא נאמר בסוף סדר הסליחות בראש השנה וביום הכיפורים ובקהילות הודו ותימן הוא מושר ביום הכיפורים בלבד. מחבר הפיוט איננו ידוע והפעם הראשונה בה הפיוט הופיע בסידור תפילה הייתה בסידורו של רב עמרם גאון, "סדר רב עמרם גאון" שנערך במאה התשיעית.
פיוט זה ייחודי בנוף הפיוטים של הימים הנוראים ובכלל כשאר הוא איננו פונה לאלוהים או לבני האדם אלא פונה לגורם מתווך כלשהו שמוזכר בכינויו הרבים, ביניהם "מכניסי רחמים". לרוב מקובל להניח שהכוונה היא למלאכים והפיוט מבקש מהם שירבו תפילה בפני אלוהים שיסלח לעם ישראל. במשך השנים מאז התגלה פיוט זה הוא עורר פולמוס נרחב בו השתתפו רבים מחכמי ישראל ודן בכשרותו של הפיוט להיות חלק ממסכת התפילה, מכיוון שלכאורה הוא מפנה תפילה לגורם שאיננו אלוהים, דבר אשר מנוגד לעיקרי האמונה של הרמב"ם. חלק מהפוסקים בעת החדשה הקבילו בין הפיוט הזה למנהג לפקוד קברי צדיקים, כשבשני המקרים מדובר בשימוש בגורם מתווך בתפילה. כתוצאה מהפולמוס הפיוט זכה למקום שולי בסדר הסליחות במשך הדורות.
בשנות התשעים הלחין ר' חיים בנט מחסידות סערט ויז'ניץ את הפיוט בלחן מחודש שצבר פופולאריות רבה והפך למקובל בכל קהילות ישראל ובכל הנוסחים. על לחן זה זכה חיים בנט בפרס אקו"ם לשנת 2012.