audio items
zemer

ללכת שבי אחריך

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • חלק 1
  • 01.
    כוכבים ופסים לעד
  • 02.
    רפסודיה לזכרו של מרדכי זעירא
  • 03.
    ולס "עטלף"
  • 04.
    ספרדיאדה מס' 2
  • חלק 2
  • 01.
    עפולה עירי
  • 02.
    ללכת שבי אחריך
  • 03.
    שם על שפת הנחל
  • 04.
    מומנט מוסיקלי
  • 05.
    מנואט
  • 06.
    וביום השבת
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ללכת שבי אחריך
מתוך עפולה בנגן ובזמר.
חברת התקליטים [עפולה] : עירית עפולה
תאריך היצירה תשמ"ג 1983
השותפים ביצירה הירש, נורית 1942- (מלחין)
מנור, אהוד 1941-2005 (מחבר)
סוגה Songs, Hebrew
שפה heb
מספר מערכת 997009938859205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • במלחמת יום הכיפורים, העביר אהוד מנור מסר ברור מאוד, בעיצומה של המלחמה, בשיאו של הכאב, כתב אהוד מנור את שירו "ללכת שבי אחרייך", שבו התחייב "להביא אל העולם עוד בן ובת, בארץ של חלב, מרור ודבש". אחרי המלחמה היה גל גדול של ירידה מהארץ, הגל שהביא את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לגנות את היורדים ולכנותם "נפולת של נמושות". לעומתם, ביטא אהוד מנור מחויבות מוחלטת לדבוק בארץ. "לשאת חלום מבטן, מדורות, לשאול באביבייך נחמה, לחיות על פני ובתוכי האדמה, הנוראה והיפה הזאת".
    בבית השלישי של השיר יש הדים לפיוט "יעלה תחנונו", הפותח את סליחות ליל יום הכיפורים. את השיר שרה הזמרת אילנית בתקליט הסולו השני שלה. השיר, שהתפרסם בשנת 1974, הגיע למקום ה-24 במצעד הפזמונים של קול ישראל, וזיכה את אילנית בתואר זמרת השנה. מקורו של שם השיר הוא תנ"כי: ”עולליה הלכו שבי לפני צר...” (מגילת איכה, פרק א', פסוק ה'). כפשוטו - ליפול בשבי, בהשאלה - להיות כרוך אחרי מישהי כשבוי. אהוד מנור רומז בבית השלישי של השיר לפיוט "יעלה תחנוננו" הפותח את הסליחות לליל יום הכיפורים במנהג אשכנז.


    [מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך]

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?