התפילה המקורית האקטואלית שלנו – מה אִתה? בשטיפון המידע והמוראות של הדורות האחרונים אני לא מתנחם בשילוב הזה. אני מחפש את השבר המקורי שלי. אם אמצא את השבר, אולי אמצא את הפאזל שישיב אותי למערה המופלאה, ואת כל התרבות היהודית. זו שמושג הזמן שלה כבר אינו הנצח אלא דקה של אזעקת "שחר אדום", דקה של ריצה למקלט שהיא דקת הטיסה של טיל מלבנון לגליל. ואולי יתווספו ממדי הזמן של שיוט טיל מארץ אחרת. מושגי זמן אלה מקשים לא מעט על זמן הנפש החשה מולה את "אדון הסליחות", החוצה את כל הזמנים ונובט לחדש אותה בזכותה הנצחית. אנא אדון הסליחות, אנא.
אדון הסליחות
אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת
אֵיךְ תִּבְחננִי ובאתי מִנְהַר הַרְחוֹבוֹת
גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת דּוֹבֵר צְדָקוֹת
וּבוֹר לִי בְּקִרְבִּי הֶעטוּר צַלָקוֹת
הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת וָתִיק בְּנֶחָמוֹת
וְאשְׁתה אֶת פְּלָאֶיךָ ואברָא גחמוֹת
זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת חוֹקֵר כְּלָיוֹת
בְּכֵלַי מוֹרָדוֹת מִבְּלִי עֲלִיוֹת
טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת
כִּרביבים עלי עשב הדמעות מנתרות
כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת
והבכִי נִכבָּשׁ ומחרישות צעקוֹת
מָלֵא זַכִּיּוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת
אל יֵשְׁךָ האדִיר אבקש מחִילוֹת
סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת
בְּדוֹר נֵכָר הָאָדָם שָׁב אֶל כּוּךְ וּמערוֹת
פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת צוֹפֶה עֲתִידוֹת
כִּי שִׁלַחנו לוְינים לִצְפּוֹת כּוכָבֶיךָ
קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת רוֹכֵב עֲרָבוֹת
דוֹר אקְרָא מִבּוּכֶנְוָלְד שִׁקְשׁוּק מֶרְכָּבוֹת
שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת תְּמִים דֵּעוֹת
פתח מנעולי נפשי לתפילות
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
כמעט ואבדנו אנחנו שנֵינו
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
צילום באדיבות אלישע איזנברג
יוסף עוזר הוא משורר, זוכה פרס ראש הממשלה לשנת תשנ"ג. זכה בפרס רון אדלר על ספרו "סילן טהור" (1981) ובפרס על שם המשוררת ליס מלר באוניברסיטת חיפה. כיהן כיושב-ראש מועצת מערכת "מאזניים" של אגודת הסופרים העבריים.