דלג לתוכן האתר

בחרו את שפת העמוד:

נשמח לעזור בכל בקשה

התחברו

כניסה
הרשמה

כניסה עם גוגל כניסה עם פייסבוק

או

השדות המסומנים ב* הינם שדות חובה

זכור אותי

שם משתמש או סיסמה אינם נכונים

טרם הפעלת את חשבונך. קישור להפעלת חשבונך נשלח לכתובת המייל שלך.

שכחת את הסיסמה?

משתמשים חדשים? הירשמו עכשיו!

ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם

הרשמה עם גוגל הרשמה עם פייסבוק

או

השדות המסומנים ב* הינם שדות חובה

הבנתי שהספרייה הלאומית מחויבת לשמור על המידע האישי והפרטיות שלי והסכמתי לתנאי השימוש המופיעים כאן

אני מעוניין לקבל דיוור

אירעה שגיאה ברישום המשתמש

משתמשים קיימים? התחברו כאן

זר כבוד, מרדכי (1901-1977)

אישיות

לקריאת הערך המלא בוויקיפדיה

פריטים לצפייה מהבית

ספרי עזרא ונחמיה : מפורשים על-ידי מרדכי זר כבוד : נספחים: לתולדות מלכי בית אחמנש בתקופת שיבת ציון; מבחר מגמאי יב; תמונות; מפות וביבליוגרפיה.

לקריאה

הספרים חגי, זכריה, מלאכי / מפורשים על ידי מרדכי זר כבוד.

לקריאה

צאנה וראינה : ס' צאנה וראינה לר' יעקב בן יצחק מיאנווא, בעיבודו של הירץ הומברג לגרמנית ספרותית ברוח ההשכלה; כולל: ס' ויקרא-דברים, חמש מגילות והפטרות לפרשיות בראשית.

יעקב בן יצחק, מינוב, 1550-1628

לעיון

ספר סגולות ורפואות.

לעיון

לכל הפריטים

topicaNetflix

פריטים לפי סוג תוכן

2 כתבי יד

לכל הפריטים הקשורים לזר כבוד, מרדכי (1901-1977)

אולי יעניין אותך גם

הספרייה הלאומית של ירושלים

עוד לפני שנולדה, הייתה הספרייה הלאומית קשורה לירושלים. בשנת 1872 הופיע בעיתון הירושלמי "חבצלת" קול קורא שבו נכתב: "עלינו עוד להגדיל ולהוסיף על כל אשר היה לפנינו בירושלים... לכונן בית אוצר ספרים... לאסוף שמה כל ספרי עמנו... ונפוצות כתבי יד לקבץ בירושלים... והיה מנוחתם בציון כבוד". ובהמשך: "כי מציון

לכתבה בבלוג הספרייה

מאהב נחשק או ספרן נכלולי? סיפורו של קזנובה

"כל חיי נועדתי להיות קורבן לחושי הרגישים, וזאת על אף היסודות המוסריים המצויינים, פרי העקרונות הנעלים, שהושרשו בליבי. התמלאתי עונג בהלכי בדרך נלוזה, ולא חדלתי מלחיות את שגיאותי, ובליבי הנחמה כי ידעתי מהן". במילים אלה פותח ג'קומו ג'ירולמו קזנובה את הטקסט העצום והיחיד מכתביו שהותיר חותם, בו

לכתבה בבלוג הספרייה

נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז הוא חג האביב הפרסי, המציין את תחילת השנה הפרסית. פירוש השם בפרסית הוא "יום חדש". מקורו של החג בדת הזורואסטרית, הדת השולטת באיראן לפני בוא האסלאם. הדת הזורואסטרית היא דת דואליסטית (מאמינה בשני מוקדי אלוהות ולא אחד), הרואה את העולם כזירת מאבק בין כוחות האור לכוחות החושך. נורוז, החל ביום מפנה האב

למגוון תכנים בנושא