כה קטנה את ועיקשת
ברקותי נוקשת
אותי את מבקשת
להיות שלך
זה התחיל כמו "עוגה, עוגה במעגל נחוגה"
שמות עשית בי, פוגה
התאהבתי בך

פעם היית רק מנגינה לבני השבע
רק שיר של קוביות
החלפת גוונים וצבע
כי רצית לחיות
בסולמות ליבי עולה את ויורדת
זורמת בעורקי
על מיתרי פורטת
לא אומרת די

רק אתמול היית חולמת
רכה ונעלמת
היום את שוב הולמת בראשי
את דוהרת וחותרת
זריזה ומאלתרת
לעד לא מוותרת על נפשי

פעם היית רק מנגינה לבני השבע
רק שיר של קוביות
החלפת גוונים וצבע
כי רצית לחיות
את מצווה עלי, אני ולא אחרת
מכאן ועד שיבה
את פרחחית וגברת
אין לי שום תקווה

והנה את שוב שוטפת
לעד לא מתעייפת
את כל חושי טורפת
בקרבי עוד יוקדת ולוחשת
רוקדת ורוחשת
פוקדת ובוחשת בליבי

פעם היית רק מנגינה לבני השבע
רק שיר של קוביות
החלפת גוונים וצבע
כי רצית לחיות
נוחי לך, נוחי לך, הניחי לי הלילה
ראי כבר מאוחר
עלי לך מעלה מעלה
וחזרי מחר