תהלים במסורות ישראל
עבור רבים, ספר תהלים הוא הספר המשמעותי ביותר מספר הספרים. אין יהודי שאיננו מכיר אותו. הוא חוצה מגזרים, מגדרים, עדות, וגם דתות. וללא ספק הוא ספר השירים המוכר ביותר, המושר ביותר והמולחן ביותר.
הספר הוא חלק מחטיבת הכתובים בתנ"ך. מזמוריו ופסוקים מתוכו מופיעים שוב ושוב במקורות, במדרש ובהלכה, והשפעתם על עיצוב סידור התפילה רבה.
ספר תהלים מיוחס לפי המסורת לעשרה כותבים מאדם הראשון ועד דוד המלך. תוכנו מגוון: שירי תפילה, תודה, הלל, נחמה, ניצחון, ידידות, קינה והספד, השכלה ומוסר, סיפור ורעיון.
אך יותר מכל ספר אחר הוא ספר שבו יוכל כל אחד למצוא את הקול האישי והפנימי שלו, ולהרגיש שקולו מוצא ביטוי בתוך קובץ שירה שופע ומגוון זה, המונה מאה וחמישים מזמורים.
בבית המקדש הייתה אמירת התהלים חלק בלתי נפרד מן הפולחן, מלוּוה בכלי נגינה ומושרת מפי מקהלה בליווי מנגנים. שמות רבים של כלי ואופני נגינה מוזכרים בספר.
מתי אומרים תהלים? אולי יותר קל יהיה לענות מתי לא… פסוקים ופרקים מספר תהלים משובצים בתפילות כולן, ונאמרים בשעת תחנון או הודאה אישיים, בשעת סעודה, חגיגה, חג, או פשוט בשיר על השפתיים. יש האומרים תהלים בכל יום ביחיד או בקבוצה בחלוקה לפי ימי החודש, השבוע, או החלוקה המסורתית של הספר כולו לשבעה "ספרים".
יש הנושאים את הספר או פרקים מתוכו כקמע, או כחפץ שאין להיפרד ממנו בשל נחיצותו.
במסורות ישראל השונות נאמרים פרקי התהלים בנוסח משתנה, בזמנים משתנים (ומשותפים), ובכולן תהלים הוא חלק בלתי נפרד מההוויה. ספר שהוא הנשמה של גוף החיים היהודים.
תוכלו לקרוא עוד על תפקידו וייחודו של ספר התהלים במאמרו של יעקב קרויזר, מקומו של ספר תהלים בתפילה.