להבחין בין מידע אמין לחדשות כוזבות (Fake News)

תוכן עניינים

טובים השניים מן האחד

אל תתבססו על מקור יחיד, גם אם הוא נחשב אמין. בדקו את המידע במספר מקורות. 
אם קיימים מקורות אמינים שעמדותיהם לגבי האירוע מנוגדות, חשוב במיוחד לבדוק גם את אלה וגם את אלה.

 

לא רק Google

החיפוש של גוגל הפך בזמן האחרון לפחות אמין – גוגל התחילו להשתמש ב-AI כדי לייצר תוצאות חיפוש, ותוצאות אלו הן לעיתים קרובות לא מדויקות או שגויות לחלוטין – ה-AI של גוגל משתמש במקורות לא אמינים כמו פוסטים ברשתות חברתיות, אתרי סאטירה, או אפילו פוסטים שנוצרו על ידי AI אחרים, מה שמביא ללולאת משוב שלילית שמייצרת יותר ויותר תוצאות לא מהימנות. נוסף על כך, התוצאות הראשונות של מרבית החיפושים בגוגל הן תוצאות ממומנות. ניתן לעיתים להתגבר על הבעייתיות של גוגל על ידי בחירה באפשרות החיפוש Verbatim (אפשרות שנמצאת תחת תיבת החיפוש: בוחרים באפשרות כלים > כל התוצאות > מילה במילה) – אפשרות זו תגרום למנוע החיפוש להתמקד רק בתוצאות שעונות לשאלת החיפוש ישירות.

אם חיפוש בגוגל לא מחזיר לנו תוצאות ראויות, כדי לנסות מנועי חיפוש אחרים.

מנוע החיפוש Duck Duck Go למשל, מנסה לפעול בדרך בה גוגל פעלו בעבר – הוא מחזיר תוצאות עם מעט מאוד פרסומות ומנסה להימנע מתוצאות AI. טווח החיפוש שלו הוא יותר מצומצם, כך שהוא לא מהווה כרגע תחליף שלם, אבל בכל זאת מדובר במנוע חיפוש יעיל.  

מנוע חיפוש חדש יותר שפועל באופן דומה הוא Brave, שבו יש דגש על פרטיות החיפוש של הלקוח ועל כך שמנוע החיפוש אינו אוסף מידע על המחפש. החשיבות העיקרית של מנועי חיפוש פרטיים מסוג זה, היא שהם לא מתאימים את אלגוריתם החיפוש שלהם לפי חיפושים קודמים של הלקוח – דבר זה גורם לכך שתוצאות החיפוש נוטות להיות ניטרליות יותר, בעוד שחיפוש גוגל ינסה להתאים את התוצאות שלו לכאלו שדומות לדברים שהלקוח כבר מאמין בהם.

ניתן גם להשתמש בדף הרשת Presearch, שבו ניתן לבחור כמה מנועי חיפוש בקלות או לחפש במנוע החיפוש של האתר עצמו.

 

תאמינו או לא: אתרים וכלים לבדיקת אמינות של מקורות חדשותיים

Interactive Media Bias Chart

בודק את ההטיה והאמינות של כלי תקשורת (אתרי חדשות, תוכניות חדשות , פודקאסטים ועוד). מציג על פני גרף את רמת בדיקת העובדות של כל מקור ואת מיקומו על פני הקשת הפוליטית (ימין-שמאל) ומאפשר לבצע חיפוש שיציג רק את המקור/ות המעניינים אותנו.

Snopes

אתר בדיקת עובדות. רוב הבדיקות נעשות על ידי אנשי מקצוע בתחומם, בעיקר עיתונאים, אך מכיוון שכל בדיקה נעשית על ידי איש מקצוע אחר, האיכות של בדיקת העובדות וההטיה האפשרית שלה משתנה מערך לערך. חלק מה-IFCN (International Fact-Checking Network - ארגון ללא מטרות רווח שאוסף ומחבר בין גופי בדיקת עובדות שונים, שחתומים על אמנת העקרונות שלו לבדיקת עובדות ללא הטיות. אתרי בדיקת עובדות שחתומים על האמנה של ה-IFCN נחשבים אמינים יותר באופן יחסי).

Politifact

אתר זה בודק טענות שעוסקות בפוליטיקה בארה"ב, בפרט כאלו שעולות ברשתות החברתיות, ומדרג את רמת היצמדותן לעובדות. יעיל בעיקר בכל הקשור לבדיקה של טענות שקשורות למדיניות החוץ של ארה"ב. חלק מה-IFCN.

המשרוקית

פורטל לבדיקת עובדות מבית עיתון גלובס. בפורטל ניתן למצוא בדיקת טענות של אישי ציבור שונים ושל נתונים שמובאים בפני הציבור, ובדיקת מהימנות כללית של פריטי חדשות. חלק מה-IFCN.

 

אתרים ומקורות אמינים למידע חדשותי

Institute for the Study of War

ארגון ללא מטרות רווח שמושבו בוושיגנטון. מפרסם כל יום הערכות של סכסוכים ברחבי העולם, ובפרט על מלחמת חרבות ברזל והמלחמה באוקראינה. מתבסס על פרסומים משני צידי המלחמה ומצדדים שלישיים. מציין את מקורות המידע שעליהם מסתמך הניתוח היומי ולעיתים כדאי לעיין גם בהם. בנוסף לעדכונים היומיומיים האתר מפרסם גם מאמרי דעות של מומחים צבאיים לגבי זירות מלחמה שונות. ידוע כאמין בניתוח שלו ויחסית חסר פניות. 

Foreign Affairs Magazine

אחד מכתבי העת המשמעותיים ביותר בכל הנוגע ליחסים בינלאומיים עכשוויים. חלק מהמאמרים מצריכים מנוי אך לרבים מהם יש גישה חופשית. 

Allsides

אתר זה מציג כל פריט חדשות בשלושה טורים המציגים את הסיקור שלו במקורות תקשורת מהשמאל, מהמרכז ומהימין. ניתן לחפש בו על פי נושא, תגית ועוד. האתר מכיל גם כלים יעילים לזיהוי מידע בלתי אמין. 

Pew

מכון הסקרים Pew נחשב לאחד ממכונים הסקרים האמינים ביותר, ומפרסם תוצאות סקרים חדשים לעיתים קרובות מאוד. סקרים אלו עוסקים במגוון רחב של תחומים ויכולים לתת אינדיקציה אמינה למדי על דעת הקהל בארה"ב במגוון רחב של נושאים אקטואליים.

Palestinian Center for Policy and Survey Research

אתר של מכון סקרים פלסטיני שמפרסם תוצאות סקרים שנערכו בציבור הפלסטיני. נחשב אמין ולא מוטה בתוצאותיו. מהווה מקור להרבה מהנתונים שמפורסמים בכלי התקשרת לגבי דעת הקהל של הציבור הפלסטיני.

Google News בעברית

רוב אתרי החדשות בישראל הינם מהימנים יחסית, אך כשבוחנים פריט חדשותי, חשוב לעשות השוואה בין כמה אתרים כדי לקבל מידע מלא ורחב ככול האפשר. Google News הוא כלי שמאפשר לצפות בחדשות ממגוון רחב של מקורות, מכל צידי הקשת הפוליטית בישראל, בעמוד אחד. ברירת המחדל של שירות זה מציגה חדשות מכל אתרי החדשות הגדולים בארץ, דבר שמאפשר להשוות בינהם באופן יעיל. ניתן גם לערוך את הגדרות העמוד כך שיציג חדשות בתחומים או ממקורות מסוימים לפי הצורך של הקורא. ישנם שירותים דומים אחרים (News Aggregator), אך רובם אינם פועלים בעברית.

 

אזהרה! מידע כוזב במינון גבוה

רשתות חברתיות

ברוב הרשתות החבריות אין שום בקרה אמיתית על התוכן שמתפרסם, וידוע שגורמי תעמולה משתמשים בהן כדי להפיץ דיסאינפורמציה מקוונת. לעיתים ניתן למצוא חשבונות אינידיוודואלים שאפשר לסמוך עליהם באופן יחסי, כמו גם חשבונות של גופים רשמיים, אבל גם חשבונות אלו מנוהלים לרוב על ידי אנשים פרטיים ולא על ידי גופים בעלי בודקי עובדות מקצועיים. מלבד זאת, יש גם חשבונות מתחזים רבים שפועלים באתרים כמו X, ושינויים במבנה האתר הזה מקשים מאוד על הזיהוי שלהם. 

קבוצות וואטסאפ וטלגרם

מכיוון שחדשות נוטות להגיע מוקדם מאוד לערוצים אלו, לעיתים לפני הפרסום הרשמי שלהם באמצעי התקשורת המסורתיים, יש פיתוי רב להשתמש במקורות אלו, אך הם גם חממות למידע מוטעה ואף למידע מטעה באופן מכוון. בנוסף, בקבוצות אלו מופיעים סרטונים בלתי מצונזרים שיכולים להוות סכנה פסיכולוגית לצופים בהם. 

ויקיפדיה

ויקיפדיה יכולה להיות מקור טוב בתחומים מסוימים, אך בכל הנוגע לאקטואליה עדיף מאוד להימנע ממנה. יש בוויקיפדיה מלחמות חוזרות בין עורכים לגבי הנרטיב שמוצג בכל ערך, וסכסוכים אקטואליים יכולים לזלוג גם לערכים שאינם קשורים ישירות אליהם (לדוגמא, מתחילת מלחמת חרבות ברזל יש תופעה ידועה של העלמה של אלמנטים יהודיים מערכים, כולל ערכים שנוגעים לאישים יהודים או למאורעות היסטוריים). למי שמעוניין לעקוב אחר שינויים אלו, יש גישה לדיונים ולהיסטוריית העריכות של כל ערך. יש לציין שמצבה של ויקיפדיה בעברית טוב יותר מזה של ויקיפדיה אנגלית, לפחות בכל הנוגע לנושאים מקומיים. 

אתרי חדשות שנכשלו בבדיקת מקורות

ניתן למצוא את רמת האמינות הכללית של כל כלי תקשורת תוך שימוש באתרי הבדיקה שהוזכרו קודם. לא כדאי להשתמש במקור שרמת האמינות שלו פחות מגבוהה (High). בין האתרים שמרבים לכתוב על המצב הנוכחי אך יש להם היסטוריה של פרסומים מוטים, מוטעים או מטעים אפשר למנות את Middle East Eye  ו-Middle East Monitor.

הסכתים (פודקאסטים)

פודקאסטים יכולים להיות מקור מצוין, אמין ועתיר ידע, ועשויים להיות כלי מגמתי ובלתי מהימן להעברת מידע שגוי ומסרים מוטים. יש לבדוק את איכותו של כל פודקאסט באופן אינדיוודואלי. הדבר החשוב ביותר הוא כמובן זהותם של המשתתפים בפודקאסט, הרקע של כל אחד מהם, המומחיות שלו והרלוונטיות של אלו לנושא הנדון. מלבד זאת, כדאי גם לבדוק את מאגר הפרקים של הפודקאסט, לסקור את הנושאים שהועלו בו ולבדוק האם יש בהם תבנית של נטייה פוליטית מובהקת או חוסר דיוק.

ChatGPT וכלי AI אחרים

ChatGPT ודומיו נוטים להשתמש במקורות לא אמינים אחרים כבסיס לתשובות שלהם. בנוסף, בוטים אלו גם סובלים מ"הזיות" וממציאים מקורות מידע שאינם אמיתיים בתשובות שלהם. על הדרכים להגביר את אמינות המידע מכלי ה-AI ולהפחית את ההזיות נפרט במאמר נפרד. 

 

כתב: שי גרוס, ספרן יעוץ והדרכה, הספרייה הלאומית