"אָמַר יְהוּדָה בֶן שָׁאוּל ז"ל, אָמַר הַמְחַבֵּר: שָׁאוֹל שָׁאֲלוּ אוֹתִי עַל מַה שֶּׁיֵשׁ אִתִּי מִן הַטְּעָנוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת עַל הַחוֹלְקִים עָלֵינוּ מִן הַפִּילוֹסוֹפִים וְאַנְשֵׁי הַתּוֹרוֹת, וְעַל הַמִּינִים הַחוֹלְקִים עַל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, וְזָכַרְתִּי מַה שֶּׁשְּׁמַעְתִּיו כְּבַר מִטַּעֲנוֹת הֶחָבֵר אֲשֶׁר הָיָה אֵצֶל מֶלֶךְ כּוּזָר הַנִּכְנַס בְּדַת הַיְּהוּדִים הַיּוֹם כְּאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה כַּאֲשֶׁר נִזְכָּר וְנוֹדָע בְּסִפְרֵי דִבְרֵי הַיָּמִים, כִּי נִשְׁנָה עָלָיו חֲלוֹם פְּעָמִים רַבּוֹת כְּאִלּוּ מַלְאָךְ מְדַבֵּר עִמּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה אֵצֶל הַבּוֹרֶא אֲבָל מַעַשְׂךָ אֵינֶנּוּ רָצוּי”."
פתיחה לספר ה"כוזרי", מאת רבי יהודה הלוי, תרגום אבן תיבון
ספר הכוזרי הוא חיבור אמוני־הגותי שחיבר רבי יהודה הלוי (ריה"ל) במאה ה־12, ונכתב במקור בערבית־יהודית. הספר כתוב בצורת דיאלוג בין מלך כוזר לחכם יהודי, ועוסק ביסודות הדת בכלל ובמהות היהדות בפרט, על רקע סיפור גיורם מרצון של מלך כוזר ועמו. ספר הכוזרי נחשב לאחד מספרי היסוד החשובים ביותר בארון הספרים היהודי.
הספר נכתב בתקופה של פריחה פילוסופית יהודית, מוסלמית ונוצרית, ונחשב למענה מקורי ועמוק לזרמים הרציונליסטיים בני זמנו. רבי יהודה הלוי – מגדולי הפייטנים וההוגים היהודיים בספרד – שילב ביצירתו שירה, הגות וכמיהה עזה לציון. הכוזרי ממשיך לעורר עניין עד היום, כחיבור חי, חודר ופיוטי, השואל את אותן שאלות נצחיות על אמונה, זהות וייעוד מתוך שורשיה העמוקים של המסורת היהודית.
רבי יהודה הלוי (ריה״ל, 1075–1141) היה מן המשוררים וההוגים הבולטים של ימי הביניים, ונחשב לגדול משוררי ספרד היהודית. שירתו העברית משלבת עושר פיוטי עם רגש אישי עמוק: לצד שירי אהבה ויין חיבר גם קינות ושירי געגועים לציון, שבהם הביע כמיהה עזה לארץ ישראל ולגאולת העם היהודי. דמותו של ריה״ל מסמלת מיזוג בין תרבות ספרד העשירה לבין נאמנות עמוקה למסורת ולציון, והשפעתו ניכרת בספרות, בהגות ובזהות היהודית עד ימינו.
כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעַשְׂךָ אֵינֶנּוּ רָצוּי
ספר הכוזרי מאת רבי יהודה הלוי נחשב לאבן דרך מרכזית בהגות היהודית של ימי הביניים, וליצירה שהשפעתה חרגה מגבולות התרבות היהודית. הספר, הכתוב בצורת דיאלוג פילוסופי, מציג הגנה על היהדות מתוך שיח עם תפיסות נוצריות, מוסלמיות ופילוסופיות כלליות. כתבי היד של הכוזרי מצויים במספר גרסאות ונוסחים, ומשקפים את תפוצתו הרחבה לאורך הדורות. בארכיוני הספרייה הלאומית שמורים עותקים חשובים, חלקם כוללים פרשנויות והארות מכתבי חכמים. עותקים נוספים מצויים בספריות ובארכיונים ברחבי העולם, ומעידים על מקומו של הספר בשיח הפילוסופי הבינלאומי ועל חשיבותו התרבותית והרוחנית.
שימו לב: הגישה לחלק מהסריקות אפשרית מבניין הספרייה בלבד
קע"ו (1415) | המקור נמצא בספרייה הלאומית המרכזית ברומא, איטליה
רפ"א (1521) | המקור נמצא בספרייה הפלטינית, פארמה, איטליה
רכ"ח (1468) | המקור נמצא בספרית המדינה של וירטמברג, שטוטגרט, גרמניה.
המאה ה15 | המקור נמצא בספרייה הלאומית של ספרד
המאה ה18 | המקור נמצא בספרייה של המכון ההיסטורי היהודי ע"ש עמנואל רינגלבלום, ורשה, פולין
של"א (1571) | שפה: איטלקית. המקור נמצא באוסף פרטי
רל"ב (1472) | המקור נמצא אצל הקהילה היהודית של מנטובה, איטליה
נחום אריאלי
סקר עמיתים | הוצאת בר אילן
סקר עמיתים | יד יצחק בן צבי
גלזנר, ישי
גודמן, מיכה. חלומו של הכוזרי. אור יהודה: דביר, תשע"ג 2012.
שרקי, אורי. שיעורים בספר הכוזרי. בעריכת צוריאל גביזון. ירושלים: עמותת אורים, תשע"ג 2013.
הלוי, יהודה. ספר הכוזרי. ניהול תוכן: הלל בן ששון; עורך אחראי: דב איכנולד; מבוא מאת דניאל י’ לסקר. תל אביב: משכל, תשס"ח 2008. (סדרת "עם הספר").
רז, ראובן. נושאים מרכזיים במחשבת ישראל לפי ספר הכוזרי. עריכת לשון: דן הלוי. ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשפ"א 2021.
