שֶׁמֶשׁ אָבִיב נָטָה יָמָּה
עַד לִקְצוֹת שָׁמַיִם
זִיו חַכְלִילִי הֻצַּק שָׁמָּה
תַּאֲוָה לָעֵינַיִם.

סָבִיב תִּשְׁלֹט שַׁלְוַת הַשְׁקֵט
עָלֶה בַּל יִתְעוֹרֵר,
עַל רֹאשׁ גַּבְנוּן בָּדָד, דּוּמָם
יוֹשֵׁב לוֹ הַמְּשׁוֹרֵר.

סָבִיב תִּשְׁלֹט שַׁלְוַת הַשְׁקֵט
הַס, קוֹל מַשַּׁק כָּנָף
רוּחַ צַח עַל פָּנַי עָבַר
יִגַּע גַּם כָּל עָנָף.

הִיא, חֲסִידָה חַשְׁרַת אֵבֶר,
זַכַּת גֵּו כַּסֹּלֶת
שָׁם בַּמְּחוּגָה הָלְאָה, מַעְלָה
תֶּחֱצֶה יָם הַתְּכֵלֶת.

מַה נָּעַמְתָּ, תּוֹר הָאָבִיב!
הוֹדְךָ מִי יַשְׁמִיעַ?
תִּקְווֹת אֱנוֹשׁ כִּי תָּבֹאנָה
יוֹם אֶל יוֹם יַבִּיעַ.

רוּחַ נוֹאָשׁ יָשׁוּב יֶחִי
יַחְשֹׁב רֹב מַחְשָׁבוֹת
יִשְׁכַּח מֹרֶךְ, רִפְיוֹן גֵּווֹ
יִשְׁאַף אַךְ נִשְׂגָּבוֹת.

הָהּ, מִי יִתֵּן כַּנְפֵי יוֹנָה
לִי, גַּם לִי תּוֹלֵעָה
אוֹ כְּאָדָם לוּ רַק חָפְשִׁי
אֵשֵׁב אוֹ אֵצֵאָה.

אָז אָעוּפָה, אֶסַּע קֵדְמָה
שָׁם שָׁר, מֵת הַלֵּוִי
שָׁם עַל שַׁדְמוֹת בָּר וָפֶרִי
חִישׁ יֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי.

שָׁם עַל שַׁדְמוֹת בָּר וָפֶרִי
אֶעֱבֹד גַּם אָנֹכִי
אֶעֱבֹד, אָשִׁיר, אֶשְׁאַף רוּחַ
אוּלַי יָשׁוּב כּוֹחִי.

אֲוִיר אַרְצֵךְ, חַיֵּי נֶפֶשׁ
יָעִיר בִּי הִגָּיוֹן
מַחֲזוֹת נֹעַם, מַחֲזוֹת קֹדֶשׁ
אֶרְאֶה בְּחִזָּיוֹן.

אֶשְׁכַּח עֻצְבִּי, תּוּגַת נַפְשִׁי
עַל תִּקְווֹתַי כָּלוּ
יָמִים טוֹבִים, חַיֵּי שֶׁקֶט
נֶגְדִּי עוֹד יִצְהֲלוּ.

אַיֵּךְ, אַיֵּךְ אַדְמַת קֹדֶשׁ
רוּחִי לָךְ הוֹמִיָּה
לוּ גַּם אַתְּ גַּם אֲנִי יַחְדָּיו
נָשׁוּב עוֹד לִתְחִיָּה!