לחתונה הלכתי,
על זאת מאד שמחתי,
הכל נראה לי כה יפה מושלם.
איתי היה גם מקסי
נסענו לשם בטקסי,
ולחופה הגענו עוד בזמן.

הרב מיד הגיע,
בכל הדרו הופיע,
השמיעו צליל עליז כינור ותוף.
והחתן בינתיים
לוטש סביב עיניים,
הנה מובלת כלתו סוף סוף.

פינקלשטיין, רובינשטיין,
המרשטיין ופוליאקוב
זילברשטיין, גולדשטיין,
כולם יריעו: מזל טוב!
ואז נשתה לחיים
תמזוג האמא יין,
כי בשמחה הזו גדול חלקי.
את הכלה חיבקתי,
בחום אותה נישקתי:
כי החתן הוא אנוכי עצמי!