יש לי גן ובאר יש לי

Commercial recording

Creators:

	יֵשׁ לִי גָן וּבְאֵר יֵשׁ-לִי, וְעֲלֵי בְאֵרִי תָּלוּי דְּלִי; מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי, מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי. כָּל-הָעוֹלָם יָשֵׁן - הָס! נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס; אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי, עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי. וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר, נוֹטֵף פָּז אֶל-פִּי הַבְּאֵר, נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח: דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ. הַס, בַּגָּן נִזְדַּעְזַע נוֹף - דּוֹדִי בָא אִם-פִּרְכֵּס עוֹף? דּוֹדִי, דּוֹדִי! - חוּשׁ מַחֲמַדִּי, אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי. עַל הַשֹּׁקֶת נֵשֶׁב אָט, רֹאשׁ אֶל-כָּתֵף, יָד אֶל-יָד; אָחוּד חִידוֹת לָךְ: מַדּוּעַ רָץ הַכַּד אֶל-הַמַּבּוּעַ? וּמַדּוּעַ, הַגֶּד-לִי, יֵבְךְּ בִּדְמָמָה, יֵבְךְּ הַדְּלִי - טִיף, טִיף, נִים - וְכֹה בְּלִי הֶרֶף מִן-הָעֶרֶב עַד הָעֶרֶב. וּמֵאַיִן בָּא הַכְּאֵב כְּתוֹלַעַת אֶל הַלֵּב? - הוֹי, הַאֱמֶת שָׁמְעָה אִמִּי, כִּי לְבָבְךָ סָר מֵעִמִּי? עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי: שׂוֹנְאַי שֶׁקֶר עָנוּ בִי! וּבְעוֹד שָׁנָה, כָּעֵת חַיָּה, אֶל הַחֻפָּה נֵלֵךְ, פְּתַיָּה! יוֹם שֶׁל-קַיִץ יַבְהִיק אָז, עַל רֹאשֵׁנוּ יִיצֶק פָּז, וִיבָרְכוּנוּ מִן הַגְּדֵרוֹת כַּפּוֹת עֵצִים טְעוּנֵי פֵרוֹת. אָח וָרֵעַ, דּוֹד וּשְׁאֵר, קָהָל גָּדוֹל, אִישׁ וָנֵר, וּכְלֵי זֶמֶר כָּל-הַמִּינִים יוֹלִיכוּנוּ עִם שׁוּשְׁבִינִים. וְהַחֻפָּה תַּעֲמֹד כָּאן: בֵּין הַבְּאֵר וּבֵין הַגָּן; אַתְּ תוֹשִׁיטִי לִי שָׁם דֹּרֶן: אֶצְבַּע קְטַנָּה עִם צִפֹּרֶן. וַאֲנִי לָךְ: "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי לָעַד" - שׂוֹנְאַי יִהְיוּ שָׁם וְרָאוּ, וּמִקִּנְאָה יִתְפַּקָּעוּ.

	שירו של ביאליק "יש לי גן" שהתפרסם בשנת 1908 (ב"השילוח" י"ח) הותאם מאוחר יותר על ידי ברכה צפירה ללחן סורי וזכה לעיבוד לפסנתר מאת נחום נרדי. בספרה "קולות רבים" מעידה ברכה צפירה כי התאימה את מילותיו של ביאליק לשיר הערבי "יא ראיח פין" (يا رايح فين). לעיתים קרובות נרדי מצוין כמלחין השיר על אף שרק עיבד אותו. צפירה מספרת על האופן שבו למדה את הלחן המקורי: "בבית הספר שבעיר העתיקה למדנו ושיננו את שירי ביאליק שאנו, התלמידות, היינו מתאימות להם לחנים מתוך הניגונים הערביים שהיו מושרים אז ברחוב יפו וכן נעימות ספרדיות מתוך שירי השכונה של מונטיפיורי בנוסח התקופה ההיא. הניגונים ל"יש לי גן" ו"בין נהר פרת" אינם אלא לחנים ערביים מן הימים ההם, שהגיעו מסוריה לירושלים...". גרסת הלחן הערבי הותאמה גם לפיוט "יפת עין ליבבתיני" וכן לבקשה "מה נעים נאווה תהילה" מאת מרדכי עבאדי, המקובלת אצל יהודי חלב.

Performer	נרדי, נחום
Creators	נרדי, נחום 1901-1977 (מלחין, מבצע) ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 (מחבר) רשות השידור. קול ישראל
Genre	Songs, Hebrew Contrafacta
Language	heb
Duration	00:02:24
Notes	מנוגן על גבי הפסנתר מסיאנה לפי לחן ערבי עממי. מתוך אוסף קול ישראל.
Shelf Number	K-00321-01-A
System Number	990002414830205171

Performer

Creators

Genre

Language

Duration

Notes

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

שירו של ביאליק "יש לי גן" שהתפרסם בשנת 1908 (ב"השילוח" י"ח) הותאם מאוחר יותר על ידי ברכה צפירה ללחן סורי וזכה לעיבוד לפסנתר מאת נחום נרדי. בספרה "קולות רבים" מעידה ברכה צפירה כי התאימה את מילותיו של ביאליק לשיר הערבי "יא ראיח פין" (يا رايح فين). לעיתים קרובות נרדי מצוין כמלחין השיר על אף שרק עיבד אותו.
צפירה מספרת על האופן שבו למדה את הלחן המקורי: "בבית הספר שבעיר העתיקה למדנו ושיננו את שירי ביאליק שאנו, התלמידות, היינו מתאימות להם לחנים מתוך הניגונים הערביים שהיו מושרים אז ברחוב יפו וכן נעימות ספרדיות מתוך שירי השכונה של מונטיפיורי בנוסח התקופה ההיא. הניגונים ל"יש לי גן" ו"בין נהר פרת" אינם אלא לחנים ערביים מן הימים ההם, שהגיעו מסוריה לירושלים...".
גרסת הלחן הערבי הותאמה גם לפיוט "יפת עין ליבבתיני" וכן לבקשה "מה נעים נאווה תהילה" מאת מרדכי עבאדי, המקובלת אצל יהודי חלב.