התקוה

Radio Recording

1955

Creators:

	כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה - עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.

	נפתלי צבי אימבר חיבר את התקווה (תקוותנו) ברומניה או בגליציה בשנת 1877 או 1878 - ככל הנראה בעקבות ייסוד פתח תקווה, ועיבד אותו פעמים רבות. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882, הוא הוסיף בתים נוספים. השיר פורסם באוסף השירים של אימבר, "ברקאי", בירושלים, 1886. בין השנים 1887-1888 שמואל כהן איש העליה הראשונה, התאים את השיר ללחן מולדבי-רומני, Carul cu Boi‏. שניים מתוך עשרת הבתים המקוריים הפכו לימים להמנון הלאומי. שמואל כהן שביצע את מלאכת ההרכבה סיפר: "בימים ההם נמצא בראש פינה נפתלי הרץ אימבר, הוא נתן לאחי את קובץ שיריו ברקאי עם כתובת חמה למזכרת, ואחי שלח לי את החוברת הזאת לגולה. מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקווה". כעבור זמן קצר עליתי לארץ. במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "'Hâis, cea!". החילותי אני הראשון לשיר את התקווה על פי המנגינה הזרה שידעתי, זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל... ואני חושב את עצמי למאושר כי זכיתי להיות ראשון השרים את השיר 'התקווה'." השיר המקורי, בעל עשרה בתים, כונה "תקוותנו". בתקופת התורכים השיר נקרא "המזמור הלאומי", והיה ההמנון הלא רשמי של יהודי ארץ ישראל. כאשר אברהם משה לונץ הדפיס את השיר בשירון "כינור דוד", הוא נחקר על ידי בלשים תורכיים והואשם בהסתה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים היתה בארץ תחושה של גאולה, אך גם בתקופת המנדט היה אסור להשמיע את "התקווה" ברדיו. בשנת 1919, בהקלטה היסטורית לכבוד הצהרת בלפור, השיר בוצע על ידי הזמרת אלמה גלוק, ששרה את הגרסה המוקדמת ("התקווה הנושנה לשוב לארץ אבותינו..."). עם זאת, מסיבות שונות התקוה הפכה להמנון רשמי של מדינת ישראל על פי החלטת ממשלה רק בשנת 2004.

Performer	לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה
Creation Date	1955
Creators	אימבר, נפתלי הרץ 1856-1909 (מחבר) מולינרי, פרדלי פרנצ'סקו (מעבד מוזיקלי) לברי, מרק 1903-1967 (מנצח, מבצע) מקהלת קול ציון לגולה (זמר, מבצע) רשות השידור.
Note on Location and Date	על גבי התקליט: 2.1.1955
Genre	Songs, Hebrew
Language	heb
Duration	00:04:11
Notes	מתוך אוסף קול ישראל.
Shelf Number	K-00772-01-A
System Number	990002433970205171

Performer

Creation Date

Creators

Note on Location and Date

Genre

Language

Duration

Notes

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of Copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

נפתלי צבי אימבר חיבר את התקווה (תקוותנו) ברומניה או בגליציה בשנת 1877 או 1878 - ככל הנראה בעקבות ייסוד פתח תקווה, ועיבד אותו פעמים רבות. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882, הוא הוסיף בתים נוספים. השיר פורסם באוסף השירים של אימבר, "ברקאי", בירושלים, 1886. בין השנים 1887-1888 שמואל כהן איש העליה הראשונה, התאים את השיר ללחן מולדבי-רומני, Carul cu Boi‏. שניים מתוך עשרת הבתים המקוריים הפכו לימים להמנון הלאומי.
שמואל כהן שביצע את מלאכת ההרכבה סיפר: "בימים ההם נמצא בראש פינה נפתלי הרץ אימבר, הוא נתן לאחי את קובץ שיריו ברקאי עם כתובת חמה למזכרת, ואחי שלח לי את החוברת הזאת לגולה. מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקווה". כעבור זמן קצר עליתי לארץ. במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "'Hâis, cea!". החילותי אני הראשון לשיר את התקווה על פי המנגינה הזרה שידעתי, זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל... ואני חושב את עצמי למאושר כי זכיתי להיות ראשון השרים את השיר 'התקווה'."
השיר המקורי, בעל עשרה בתים, כונה "תקוותנו". בתקופת התורכים השיר נקרא "המזמור הלאומי", והיה ההמנון הלא רשמי של יהודי ארץ ישראל. כאשר אברהם משה לונץ הדפיס את השיר בשירון "כינור דוד", הוא נחקר על ידי בלשים תורכיים והואשם בהסתה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים היתה בארץ תחושה של גאולה, אך גם בתקופת המנדט היה אסור להשמיע את "התקווה" ברדיו. בשנת 1919, בהקלטה היסטורית לכבוד הצהרת בלפור, השיר בוצע על ידי הזמרת אלמה גלוק, ששרה את הגרסה המוקדמת ("התקווה הנושנה לשוב לארץ אבותינו..."). עם זאת, מסיבות שונות התקוה הפכה להמנון רשמי של מדינת ישראל על פי החלטת ממשלה רק בשנת 2004.

Have more information? Found a mistake?