אלף בית

Radio Recording

1951

Creators:

ורשבסקי, מרק מ. (מלחין, מחבר)

	תרגום של חיים בנציון אילון-ברניק בכיריים אש בוערת ובבית חם והרבי לתינוקות יורה אלף בית שם לימדו היטב היטב ילדי חמד גילו בתורה שנו בחשק וחזורו: "קמץ אלף אָ" שְׁנוּ בְּחֵשֶׁק, יְלָדִים טוֹבִים הִזְהַרְתִּיכֶם כִּי כֵן מִי מִכֶּם מַהֵר "עִבְרִית" יֵדַע לִקְרֹא דֶּגֶל לוֹ אֶתֵּן לימדו היטב היטב ילדי חמד גילו בתורה שנו בחשק וחזורו: "קמץ אלף אָ" שְׁנוּ בְּמֶרֶץ, אַל תִּרְאוּ אִם גַּם יִקְשֶׁה מְאֹד אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לָמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה מִי וּמַה לּוֹ עוֹד? לימדו היטב היטב ילדי חמד גילו בתורה שנו בחשק וחזורו: "קמץ אלף אָ" וְהָיָה הַיּוֹם, עֵת תִּגְדְּלוּ תָּבִינוּ אָז הֵיטֵב כַּמָּה דְּמָעוֹת בָּאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ וְכַמָּה כְּאֵב לימדו היטב היטב ילדי חמד גילו בתורה שנו בחשק וחזורו: "קמץ אלף אָ" וּבְעֹל גָּלוּת עֵת תִּמְשְׁכוּ אַף תֵּאָנְחוּ מַר בַּקְּשׁוּ בָּאוֹתִיּוֹת, בָּהֶן תִּמְצְאוּ נֹחַם מִכָּל צַר לימדו היטב היטב ילדי חמד גילו בתורה שנו בחשק וחזורו: "קמץ אלף אָ" תרגום פסח קפלן חֶדֶר קָטֹן, צַר וְחָמִים, וְעַל הַכִּירָה אֵשׁ; שָׁם הָרַבִּי לְתַלְמִידָיו מוֹרֶה אָלֶף-בֵּית. אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד, שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא; שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ: קָמָץ-אָלֶף - אָ! שִׂימוּ עַיִן, הַטּוּ אֹזֶן אֶל הַכָּתוּב פֹּה; מִי שֶׁיִּקְרָא מַהֵר עִבְרִית, דֶּגֶל אֶתֵּן לוֹ. אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד, שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא; שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ: קָמָץ-אָלֶף - אָ! אַל נָא תִּירְאוּ, אִם בִּתְחִלָּה יִקְשֶׁה זֶה מְאוֹד; אַשְׁרֵי מִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, מַה לִּיהוּדִי עוֹד? אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד, שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא; שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ: קָמָץ-אָלֶף - אָ! עֵת תַּזְקִינוּ אַף תָּבִינוּ בָּאוֹתִיּוֹת שָׁם, תִּרְאוּ כַּמָּה דְּמָעוֹת תּוֹכָן, וְכַמָּה נַחֲלֵי דָּם. אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד, שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא; שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ: קָמָץ-אָלֶף - אָ! וְעֵת בַּגָּלוּת תִּשְּׂאוּ עֻלְּכֶם, אַף תֵּאָנְחוּ מַר; בָּאוֹתִיּוֹת אָז תְּבַקְּשׁוּ נֹחַם מִכָּל צַר. אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד, שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא; שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ: קָמָץ-אָלֶף - אָ! המקור ביידיש אוֹיפְן פְּרִיפֶּעטְשִיק בְּרֶענְט אַ פַיֵיערְל אוּן אִין שְׁטוּבּ אִיז הֵייס, אוּן דֶער רֶבִּי לֶערְנְט קְלֵיינֶע קִינְדֶערְלֶעךְ דֵעם אַלֶף־בֵּית זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע, ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא; זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל: קָמֶץ־אַלֶף: אָ! לֶערְנְט, קִינְדֶער, מִיט גְרוֹיס חֶשֶׁק, אַזוֹי זָאג אִיךְ אַייךְ אָן; ווֶער סְ'ווֶעט גִיכֶער פוּן אַייךְ קֶענֶען עִבְרִי, דֶער בַּאקוּמְט אַ פאָהן. זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע, ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא; זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל: קָמֶץ־אַלֶף: אָ! לֶערְנְט, קִינְדֶער, הָאט נִישְׁט מוֹרָא, יֶעדֶער אָנְהֵייבּ אִיז שְׁווֶער; גְלִיקְלֶעךְ דֶער ווָאס הָאט גֶעלֶערְנְט תּוֹרָה, צִי דַארְף אַ מֶענְטְש נָאךְ מֶער? זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע, ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא; זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל: קָמֶץ־אַלֶף: אָ! אִיר ווֶעט, קִינְדֶער, עֶלְטֶער ווֶערְן, ווֶעט אִיר אַלֵיין פַארְשְׁטֵיין, ווִיפְל אִין דִי אוֹתִיוֹת לִיגְן טְרֶערֶן אוּן ווִיפְל גֶעווֵיין... זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע, ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא; זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל: קָמֶץ־אַלֶף: אָ! אַז אִיר ווֶעט, קִינְדֶער, דֶעם גָלוּת שְׁלֶעפְן, אוֹיסְגֶעמוּטְשֶעט זַיין, זָאלְט אִיר פוּן דִי אוֹתְיוֹת כּוֹח שֶעפְן, קוּקְט אִין זֵיי אַרַיין זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע, ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא; זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל: קָמֶץ־אַלֶף: אָ!

	השיר מספר על "חדר" חמים, שבו בוערת אש בתוך האח והרב מלמד את התלמידים את האלפבית. השיר זה הפך לסמל של העולם היהודי הישן במזרח אירופה. השיר היידי המקורי, "דער אלף בית", פורסם על ידי שלום עליכם באוסף "יודישע פאלקסלידער פון מ. מ. ווארשאווסקי" בוורשה, 1901. השיר בחלקו מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית, בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר. השיר מופיע בסרט "רשימת שינדלר" של סטיבן ספילברג, וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו". השיר תורגם לעברית על ידי פסח קפלן, ופורסם חלקית לראשונה ב-1905 בספר "הזמיר". התרגום המלא, כולל שני הבתים האחרונים, מופיע בספרו "ספר הזמירות" מ-1913.

Additional Titles	אתחלתא: על כירים אש בוערת ובבית חם [ביצוע מוקלט] פזמון: למדו היטב ילדי חמד [ביצוע מוקלט]
Title	אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל.$$Qאויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל
Performer	מיזלס, ישראל; למפל, מקס
Creation Date	1951
Creators	ורשבסקי, מרק מ. 1848-1907 (מלחין, מחבר) מיזלס, ישראל (זמר, מבצע) למפל, מקס 1900-1987 (מבצע) רשות השידור.
Note on Location and Date	על גבי התקליט: 25.2.1951
Genre	Songs, Yiddish Children's songs
Language	heb;eng;yid
Duration	00:03:50
Notes	לחן עממי. מתוך אוסף קול ישראל.
Shelf Number	K-07154-01-B
System Number	990002534740205171

Additional Titles

Title

Performer

Creation Date

Creators

Note on Location and Date

Genre

Language

Duration

Notes

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of Copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

השיר מספר על "חדר" חמים, שבו בוערת אש בתוך האח והרב מלמד את התלמידים את האלפבית. השיר זה הפך לסמל של העולם היהודי הישן במזרח אירופה. השיר היידי המקורי, "דער אלף בית", פורסם על ידי שלום עליכם באוסף "יודישע פאלקסלידער פון מ. מ. ווארשאווסקי" בוורשה, 1901.
השיר בחלקו מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית, בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר. השיר מופיע בסרט "רשימת שינדלר" של סטיבן ספילברג, וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו".
השיר תורגם לעברית על ידי פסח קפלן, ופורסם חלקית לראשונה ב-1905 בספר "הזמיר". התרגום המלא, כולל שני הבתים האחרונים, מופיע בספרו "ספר הזמירות" מ-1913.