בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ימי החנכה חנכת מקדשנו
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1962 השותפים ביצירה:
- ריבסמן, מרדכי (מחבר);
- אברונין, אברהם (מתרגם)
| יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ,בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ,לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב,סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב.הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.נִצְחוֹן הַמַּכַּבִּים נְסַפֵּר, נְזַמֵּרָהעַל הַיְּוָנִים אָז יָדָם כִּי גָּבֵרָה,יְרוּשָׁלַיִם שָׁבָה לִתְחִיָּה,עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תּוּשִׁיָּה.הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים. |
| המקור היידי פורסם לראשונה על ידי ז. קיסלגוף באוסף של שירים ביידיש, סנט פטרבורג, 1911. הלחן מוזכר על ידי מאיר נוי כעיבוד של מוטיבים חסידיים, אך לא מוכר ניגון חסידי בלחן זה. חלקים מן הלחן נמצאים בשירים יידיים אחרים, כגון "לעבעדיק יענקל [יאנקל]" (יאנקל העליז), "ר' שמואלס ניגון", ו"די לוסטיקע חסידים" (החסידים העליזים), שהוקלט ב-1905. ; החברה למוזיקה יהודית עממית בסנט פטרבורג פרסמה שתי יצירות קלאסיות הכוללות עיבודים של הלחן: "פריילעכס" מאת הירש קופיט (1912) ואימפרוביזציה לריקוד מאת יוסף אחרון (1914). השיר תורגם לאנגלית ונוסח זה פופולרי מאד בקרב יהודי ארה"ב. המתרגם לא ידוע. (מתוך ויקיפדיה) https://he.wikipedia.org/wiki/ימי_החנוכה ; חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירים רבים, כגון "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואפילו "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה. מצד שני, שירים אלו עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים מגוונים; יהודים אנטי ציוניים ראו בשירים ביטוי מובהק ליוהרה הציונית המשתקפת מן הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח:17)", ואילו הדתיים הלאומיים ניסו להתאים חלק מהשירים להשקפת עולמם, וכך, בשיר זה, הפזמון מושר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים" במקום "אשר חוללו המכבים". |
| כותר |
ימי החנכה חנכת מקדשנו |
|---|---|
| כותרים נוספים |
חנוכה אוי חנוכה א יום-טוב א שיינער (עברית) [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
לבנון, אריה; מקהלת קול ישראל |
| תאריך היצירה |
1962 |
| השותפים ביצירה |
ריבסמן, מרדכי 1868-1924 (מחבר)
אברונין, אברהם 1869-1957 (מתרגם) לבנון, אריה 1932-2023 (מנצח, מבצע) מקהלת קול ישראל (מבצע) רשות השידור. |
| הערת מקום וזמן |
12.1962. ירושלים. |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
yid;heb;eng |
| הערות |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. |
| הערת משתתפים |
מקהלת קול ישראל בניצוח אריה לבנון. |
| הערת הפקה |
הוקלט על-ידי קול ישראל. |
| מספר מדף |
MCD-0075 - 22 |
| מספר מערכת |
990028091640205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
המקור היידי פורסם לראשונה על ידי ז. קיסלגוף באוסף של שירים ביידיש, סנט פטרבורג, 1911. הלחן מוזכר על ידי מאיר נוי כעיבוד של מוטיבים חסידיים, אך לא מוכר ניגון חסידי בלחן זה. חלקים מן הלחן נמצאים בשירים יידיים אחרים, כגון "לעבעדיק יענקל [יאנקל]" (יאנקל העליז), "ר' שמואלס ניגון", ו"די לוסטיקע חסידים" (החסידים העליזים), שהוקלט ב-1905.
יהודים אנטי ציוניים ראו בשירים ביטוי מובהק ליוהרה הציונית המשתקפת מן הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח:17)", ואילו הדתיים הלאומיים ניסו להתאים חלק מהשירים להשקפת עולמם, וכך, בשיר זה, הפזמון מושר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים" במקום "אשר חוללו המכבים".
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
