פגז אחרון התפוצץ ושתק,עטפה הדממה את העמק.ילדה בגדות יצאה ממקלט,ואין בתים עוד במשק.אמא, היה לנו בית ירוקעם אבא ובובה ושסק.הבית איננו, ואבא רחוק,אימי את בוכה או צוחקת.הביטי למעלה, בתי, אל ההר,ההר שהיה כמפלצת.עוד יש תותחים, ילדתי, על ההר,אך הם מאיימים על דמשק.הביטי למעלה, בתי, לגולן,שם יש חיילים, אך להבא -דגלם בצבעים של כחול ולבן,בוכה וצוחק שם גם אבא.יהיה לנו בית ירוק, ילדתי,עם אבא ובובה ושסק,ולא עוד אימה, ילדתי, ילדתי,בתי, את בוכה או צוחקת.שקיעות באדום וזריחות בזהבפוגשות בירוק ובמים.ובלי תותחים של אויב על ההריוריק עוד העמק כפליים.זורם הירדן, מתפתל כשיכור,פריחה את העמק נושקת.ואיש לא יסב את מימיו לאחור,בתי, את בוכה או צוחקת.זורם הירדן, בין גדות יעבור,פריחה את העמק נושקת,ואיש לא יסב את מימיו לאחור,בתי, את בוכה או צוחקת.בתי, את בוכה או צוחקת.
|