אנחנו נעבר בחשך ובאור בדגל כחל לבן

Commercial recording

מתוך אלבום:

Liturgy
Place of publication not identified : Max Furmansky
[199-?]

Creators:

וילנסקי, משה (מלחין);
מוהר, יחיאל (מחבר)

Play songs in order

01.

בא"א... שהחינו
02.

כל נדרי
03.

אדון עולם אשר מלך
04.

קידוש
05.

מעוז צור ישועתי
06.

ברוך הבא בשם השם
07.

מי אדיר על הכל מי ברוך על הכל
08.

בא"א... בורא פרי הגפן... וצונו על העריות
09.

בא"א... בורא פרי הגפן... שהכל ברא לכבודו
10.

הבן יקיר לי אפרים
11.

הבט סביב על פני מולדתי
12.

אנחנו נעבר בחשך ובאור בדגל כחל לבן
13.

מסבלות גורל פרוע ממצוקות חיי רזון
14.

יהי רצון... שיבנה בית המקדש

Play songs in order

	לכל המצרים יכולנו וגברנו מכל המצרים יצאנו עם איתן עברנו את תש"ח, גם את סיני עברנו אנחנו נעבור במצרי טיראן אנחנו נעבור בחושך ובאור בדגל כחול לבן במצרי טיראן את כל המצרים אשר סגרו עלינו אנחנו נפרצם כי בא, כי בא הזמן באגרופי ענק, בהולם לבבנו אנחנו נעבור במצרי טיראן אנחנו נעבור בחושך ובאור בדגל כחול לבן במצרי טיראן כי כל העם דרוך, כי כל העם משמרת וכך השיר עולה מחוף אילת עד דן אנחנו נעבור כי דרך אין אחרת אנחנו נעבור במצרי טיראן אנחנו נעבור בחושך ובאור בדגל כחול לבן במצרי טיראן

	השיר "אנחנו נעבור" נכתב על ידי יחיאל מוהר והולחן על ידי משה וילנסקי בשנת 1967. השיר עוסק בנחישות של צה"ל ועם ישראל לאורך המלחמות הרבות שהתרחשו בעשורים הראשונים אחרי קום המדינה. באופן ממוקד יותר, השיר עוסק במעבר של מיצרי טיראן שנמצאים בין מצרים לערב הסעודית ועל נתיב השיט היוצא מאילת לכיוון ים סוף. נקודת שליטה אסטרטגית זו, אותה חסם נשיא מצרים דאז, גַּמַאל עַבְּד אֵ־נַּאסֵר, בפני כלי שיט ישראליים, היתה אחת הסיבות המרכזיות שבגינן פתחה ישראל במלחמת שש הימים, שהסתיימה כידוע בכיבוש חצי האי סיני כולו, לצד הישגים היסטוריים נוספים. רובד נוסף של השיר הוא משחק המילים "מיצר" שלו שתי משמעויות, הראשונה היא התופעה הגיאולוגית של שתי לשונות אדמה היוצרות מעבר ימי צר והשניה היא מילה נרדפת למצוקה (כפי שמופיע בספר תהילים "מן המיצר קראתי-יה"). הופעתה של המילה הדו משמעית הזו בשיר אינה מקרית, והיא מתאימה לאווירה המתוחה ששררה בארץ ובמזרח התיכון בכלל בתקופה רווית מלחמות זו ובערב מלחמת ששת הימים בפרט. השיר מצטרף לסדרה של שירים פטריוטיים שנכתבו בתקופה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, לצד "החזיקי לנו אצבעות", "באנו למילואים", "נאצר מחכה לרבין" ועוד. השיר הוקלט לראשונה בביצוע להקת הנח"ל במהלך הופעה חיה בפני חיילים בבית לחם, שגם היא שוחררה לראשונה במסגרת המלחמה. בשנים שלאחר מכן ביצעו את השיר סוללה של זמרות מפורסמות, ביניהן יפה ירקוני, חדווה עמרני, הדסה סיגלוב ועוד.

Title	אנחנו נעבר בחשך ובאור בדגל כחל לבן
Additional Titles	לכל המצרים יכלנו וגברנו מכל המצרים יצאנו
Performer	פורמנסקי, מקס
From	Liturgy
Record Company	Place of publication not identified : Max Furmansky
Creation Date	[199-?]
Creators	וילנסקי, משה 1910-1997 (מלחין) פורמנסקי, מקס 1924- (זמר, מבצע) מוהר, יחיאל 1921-1969 (מחבר)
Genre	Musical traditions (Jewish) Lahakot tseva'iyot
Language	heb
Notes	בחוברת קטע זה מופיע כמס' 13 בטעות. מסורת: ישראלים
Shelf Number	CD 08068
System Number	990026424160205171

Title

Additional Titles

Performer

From

Record Company

Creation Date

Creators

Genre

Language

Notes

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

השיר "אנחנו נעבור" נכתב על ידי יחיאל מוהר והולחן על ידי משה וילנסקי בשנת 1967. השיר עוסק בנחישות של צה"ל ועם ישראל לאורך המלחמות הרבות שהתרחשו בעשורים הראשונים אחרי קום המדינה. באופן ממוקד יותר, השיר עוסק במעבר של מיצרי טיראן שנמצאים בין מצרים לערב הסעודית ועל נתיב השיט היוצא מאילת לכיוון ים סוף. נקודת שליטה אסטרטגית זו, אותה חסם נשיא מצרים דאז, גַּמַאל עַבְּד אֵ־נַּאסֵר, בפני כלי שיט ישראליים, היתה אחת הסיבות המרכזיות שבגינן פתחה ישראל במלחמת שש הימים, שהסתיימה כידוע בכיבוש חצי האי סיני כולו, לצד הישגים היסטוריים נוספים.
רובד נוסף של השיר הוא משחק המילים "מיצר" שלו שתי משמעויות, הראשונה היא התופעה הגיאולוגית של שתי לשונות אדמה היוצרות מעבר ימי צר והשניה היא מילה נרדפת למצוקה (כפי שמופיע בספר תהילים "מן המיצר קראתי-יה"). הופעתה של המילה הדו משמעית הזו בשיר אינה מקרית, והיא מתאימה לאווירה המתוחה ששררה בארץ ובמזרח התיכון בכלל בתקופה רווית מלחמות זו ובערב מלחמת ששת הימים בפרט.
השיר מצטרף לסדרה של שירים פטריוטיים שנכתבו בתקופה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, לצד "החזיקי לנו אצבעות", "באנו למילואים", "נאצר מחכה לרבין" ועוד. השיר הוקלט לראשונה בביצוע להקת הנח"ל במהלך הופעה חיה בפני חיילים בבית לחם, שגם היא שוחררה לראשונה במסגרת המלחמה. בשנים שלאחר מכן ביצעו את השיר סוללה של זמרות מפורסמות, ביניהן יפה ירקוני, חדווה עמרני, הדסה סיגלוב ועוד.