דרור יקרא
Enlarge text Shrink text- Commercial recording
-
01.
Fuerame a Banar a orillas del Rio
-
03.
במוצאי יום מנוחה
-
04.
אלף בית
-
05.
[יידיש]
-
06.
המניח את כד ברשות הרבים
-
07.
יקול אבו סאלם
-
08.
דרור יקרא
-
09.
מזמור כנסייתי
-
10.
ימאניה
-
11.
הללויה הודו להשם כי טוב... מי ימלל
-
12.
אלתור לכלי הקשה
-
13.
תקסים
-
14.
חד גדיא
-
15.
לכה דודי... שמור וזכור
-
16.
שני זיתים נכרתים
-
16.
בראשית ברא אלהים
-
17.
אלף בית
-
18.
Irme quero madre a Yerushalayim
-
19.
שירת הים
-
20.
אבל אעורר אנינות אגרר אויה לי
-
21.
שוכנת בשדה
-
22.
גינאיו
-
23.
אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה
-
24.
לבבי יחשקה עפרה לשכלי החלו
דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן וּלְבַת / וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַתנְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת / שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּתדְּרֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי / וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּינְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי / שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּידְּרֹךְ בָּבֶל בְּתוֹךְ בָּצְרָה / וְגַם אֱדוֹם אֲשֶׁר גָּבְרָהנְתֹץ צָרַי בְּאַף עֶבְרָה / שְׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָאאֱלֹהִים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר / הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָרוְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר / שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָרהֲדוֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא / בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּהוְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּאנָה / לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּהדְעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ / וְהִיא כֶתֶר לְרֹאשֶׁךָנְצֹר מִצְוַת קְדֹשֶׁךָ / שְׁמֹר שַׁבַּת קְדֹשֶׁךָ |
"דרור יקרא" הוא אחד משירי השבת הידועים והנפוצים ביותר בכל קהילות ישראל לאורך הדורות. זהו ככל הנראה השיר הראשון שנכתב במיוחד כשיר לשבת, ולא כפיוט שנועד להשתלב בתפילה או בבית הכנסת. השיר עצמו עוסק ביום השבת כיום של חופש וגאולה רוחנית לאדם ולעולם. השבת גואלת את האדם מן הנטל של שיגרת החיים ומאפשרת לו טעימה קטנה של העולם הבא ושל הגאולה העתידה. מחבר הפיוט הוא דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית בספרד, תלמידו של ר' סעדיה גאון שעבר לספרד ובה פעל. הוא נחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית. השיר פרץ אל התודעה הישראלית הציבורית בעקבות ביצוע של שלמה בר והברירה הטבעית, בו עיבד ושר את אחד מלחניו התימניים המסורתיים של הפיוט. |
כולל מבחר הקלטות מתרבויות ועדות שונות. |
Title |
דרור יקרא |
---|---|
Additional Titles |
Romanized title on cover: Deror yiqra [recorded performance] |
From |
מסורות מוסיקה בישראל מאוצרות הפונותיקה הלאומית |
Record Company |
ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים - בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי - המרכז לחקר המוסיקה היהודית |
Creation Date |
תשנ"ב 1992 |
Creators |
מזור, יעקב 1935- (מקליט)
|
Note on Location and Date |
הוקלט בחולון ב- 11.2.1980. |
Genre |
Musical traditions (Jewish), Central Asian, Western Caucasian Radio programs |
Language |
heb |
Notes |
מתוך הזמירות לשבת. מסורת: מרכז אסיה :מערב-קווקז - גרוזינים / גרוזיה - טביליסי |
Source Note |
מספר מקורי: YC 1544. |
Shelf Number |
CD 08781 |
System Number |
990027635160205171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of Copying
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
About
-
"דרור יקרא" הוא אחד משירי השבת הידועים והנפוצים ביותר בכל קהילות ישראל לאורך הדורות. זהו ככל הנראה השיר הראשון שנכתב במיוחד כשיר לשבת, ולא כפיוט שנועד להשתלב בתפילה או בבית הכנסת. השיר עצמו עוסק ביום השבת כיום של חופש וגאולה רוחנית לאדם ולעולם. השבת גואלת את האדם מן הנטל של שיגרת החיים ומאפשרת לו טעימה קטנה של העולם הבא ושל הגאולה העתידה.
מחבר הפיוט הוא דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית בספרד, תלמידו של ר' סעדיה גאון שעבר לספרד ובה פעל. הוא נחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית.
השיר פרץ אל התודעה הישראלית הציבורית בעקבות ביצוע של שלמה בר והברירה הטבעית, בו עיבד ושר את אחד מלחניו התימניים המסורתיים של הפיוט.
Tags
Have more information? Found a mistake?