|
אוחילה לאל אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו |
|
פיוט קצר זה הוא פיוט מקדים, שבאמצעותו נוטל שליח הציבור רשות מה' לפתוח בתפילה. אצל הספרדים הוא מופיע לפני חזרת הש"ץ של תפילות מוסף של הימים הנוראים, ומיד לאחריו נאמרים שני פסוקים, כאשר הפסוק החותם את הפיוט - ה' שפתי תפתח... - הוא בעצם הפסוק הפותח את תפילת העמידה ובכך הוא מהווה חולית גישור בין פיוט ה"רשות" לבין תחילת חזרת הש"ץ. שליח הציבור האשכנזי אומר את הפיוט קודם שהוא פותח באמירת פיוטי מלכויות, זכרונות ושופרות, באמצע תפילת מוסף של ראש השנה. 'הקדמה' זו מבשרת כי הגיע חלקה המרכזי של תפילה זו, שבה ישולבו תקיעות השופר. לקראת אמירת הפיוט פותחים את ארון הקודש, והקהל עומד על רגליו. מיד לאחריו נאמרים באותו לחן פסוקים, המבטאים את תודעת המתפלל קודם שהוא פותח פיו בתפילה. המתפלל מכיר באחריותו המוגבלת אף על תפילתו שלו (במנהגים רבים נתפסים הפסוקים כהמשך ישיר של הפיוט). גם בתפילת מוסף של יום הכיפורים נועד לפיוט זה מקום חשוב והוא נאמר בקהילות אשכנז לפני תחילת "סדר העבודה". רוב פיוטי הימים הנוראים נועדו במקורם לאמירתו של שליח הציבור בלבד. רק לעתים יועד לציבור פזמון חוזר, שבו היה אמור לענות על בתיהם המשתנים של הפיוטים, ואולם ברבות הדורות הצטרפו המתפללים לאמירת גופי הפיוטים, למרות כוונת יוצריהם. הדבר אירע כמעט בכל הפיוטים. חרגו מכלל זה פיוטים בודדים, כמו הפיוט 'אוחילה לאל', וכמו 'הנני העני ממעש', שמתוכנם ניכר כי הם יועדו דווקא לשליחו של הציבור. כאן מעידה על כך השורה 'אשר בקהל עם אשירה עוזו'. ואכן על פיוט זה כתב אבודרהם, שמסיבה זו המתפלל יחידי אינו אומר את הפיוט. |
| • אוֹחִילָה לָאֵל – אייחל ואצפה לאל, לפי מיכה ז, ז: וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי. • אֲחַלֶּה פָנָיו – אתפלל לפניו, אבקש ממנו. ביטוי זה מופיע למשל במלאכי א, ט וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵּנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת... ובמקומות נוספים. • אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן – אבקש ממנו שיערוך את תפילתי על לשוני כראוי, שישים בפי את המלים הנכונות. • בִּקְהַל עָם – בקרב הציבור. הביטוי מופיע בתהלים קז, לב: וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ. • אָשִׁירָה עֻזּוֹ – אשיר ואהלל את כחו, לפי תהלים נט, יז: וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי. • אַבִּיעָה רְנָנוֹת – אבטא שיר, לפי תהלים סג, ו כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי. • בְּעַד מִפְעָלָיו – בשל מעשיו. • לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן – פסוק הוא ממשלי טז, א, שמשמעו: האדם יכול להכין ולערוך את תוכן תפילתו בלבו, אך הדרך שבה יתבטאו דבריו ויצאו מלשונו - תלויה בה'. • אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ – פסוק הוא מתהלים נא, יז. פסוק זה נאמר גם לפני כל תפילת עמידה, שכן המתפלל לה' מכריז ואף מזכיר לעצמו כי אפילו התפילה עצמה אינה מסורה לו; בלא שה' יפתח את שפתיו, לא יוכל האדם להתפלל ולהלל את ה'. • יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ... – פסוק הוא מתהלים יט, טו. דוד מבקש שמה שיבוטא בפיו ושאף מחשבות לבו יהלמו את רצונו של ה'. • צוּרִי – סלעי, מקור כוחי. |
| כותר |
אוחילה לאל |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור;ימים נוראים;לכל עת;מוצאי שבת;פסח;ראש השנה;שבת |
| מועד התפילה |
אחר |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
