ימי החנכה חנכת מקדשנו

Radio Recording

מתוך:

ימי החנכה חנכת מקדשנו
1956

Creators:

Play songs in order

01.

ימי החנכה חנכת מקדשנו
02.

A.B.C.

1:21
03.

אשרי אדם מצא חכמה

1:24

Play songs in order

	יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ, בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ, לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב, סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב. הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים! עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים. נִצְחוֹן הַמַּכַּבִּים נְסַפֵּר, נְזַמֵּרָה עַל הַיְּוָנִים אָז יָדָם כִּי גָּבֵרָה, יְרוּשָׁלַיִם שָׁבָה לִתְחִיָּה, עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תּוּשִׁיָּה. הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים! עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.

	המקור היידי פורסם לראשונה על ידי ז. קיסלגוף באוסף של שירים ביידיש, סנט פטרבורג, 1911. הלחן מוזכר על ידי מאיר נוי כעיבוד של מוטיבים חסידיים, אך לא מוכר ניגון חסידי בלחן זה. חלקים מן הלחן נמצאים בשירים יידיים אחרים, כגון "לעבעדיק יענקל [יאנקל]" (יאנקל העליז), "ר' שמואלס ניגון", ו"די לוסטיקע חסידים" (החסידים העליזים), שהוקלט ב-1905. ; החברה למוזיקה יהודית עממית בסנט פטרבורג פרסמה שתי יצירות קלאסיות הכוללות עיבודים של הלחן: "פריילעכס" מאת הירש קופיט (1912) ואימפרוביזציה לריקוד מאת יוסף אחרון (1914). השיר תורגם לאנגלית ונוסח זה פופולרי מאד בקרב יהודי ארה"ב. המתרגם לא ידוע. (מתוך ויקיפדיה) https://he.wikipedia.org/wiki/ימי_החנוכה ; חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירים רבים, כגון "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואפילו "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה. מצד שני, שירים אלו עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים מגוונים; יהודים אנטי ציוניים ראו בשירים ביטוי מובהק ליוהרה הציונית המשתקפת מן הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח:17)", ואילו הדתיים הלאומיים ניסו להתאים חלק מהשירים להשקפת עולמם, וכך, בשיר זה, הפזמון מושר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים" במקום "אשר חוללו המכבים".

Title	ימי החנכה חנכת מקדשנו
Performer	שור, ניצה; מקהלת ילדי קיבוץ נצר
From	ימי החנכה חנכת מקדשנו
Creation Date	1956
Creators	אברונין, אברהם 1869-1957. רבינא, מנשה 1899-1968 (מעבד מוזיקלי) ריבסמן, מרדכי 1868-1924 (מחבר) אברונין, אברהם 1869-1957 (מתרגם) שור, ניצה (מנצח, מבצע) מקהלת ילדי קיבוץ נצר (זמר, מבצע)
Note on Location and Date	על גבי התקליט: 2.12.1956
Genre	Songs, Hebrew
Language	yid;heb;eng
Shelf Number	K-03886-01-A-01
System Number	990037415670205171

Title

Performer

From

Creation Date

Creators

Note on Location and Date

Genre

Language

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of Copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

המקור היידי פורסם לראשונה על ידי ז. קיסלגוף באוסף של שירים ביידיש, סנט פטרבורג, 1911. הלחן מוזכר על ידי מאיר נוי כעיבוד של מוטיבים חסידיים, אך לא מוכר ניגון חסידי בלחן זה. חלקים מן הלחן נמצאים בשירים יידיים אחרים, כגון "לעבעדיק יענקל [יאנקל]" (יאנקל העליז), "ר' שמואלס ניגון", ו"די לוסטיקע חסידים" (החסידים העליזים), שהוקלט ב-1905.

יהודים אנטי ציוניים ראו בשירים ביטוי מובהק ליוהרה הציונית המשתקפת מן הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח:17)", ואילו הדתיים הלאומיים ניסו להתאים חלק מהשירים להשקפת עולמם, וכך, בשיר זה, הפזמון מושר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים" במקום "אשר חוללו המכבים".

Have more information? Found a mistake?