ילדתי מרוסיה

Radio Recording
Recording

2014

Creators:

רודיגין, יבגני (מלחין);
נצר, אפי (מחבר)

	אט זורם הנחל הולך לו אל הים, ולידו צומח אלון נישא ורם, בגדה מנגד מחלון בקתה ילדתי מרוסיה בעצב נשקפה. הו אלון נישא כה חסון הנך את רעי הבא לי אני כה בודדה. רוח סתיו נושבת ושלג אט צנח האלון הרם כוסה בלובן צח. בגדה מנגד בבקתה הדלה ילדתי מרוסיה עדיין מצפה. הו אלון נישא כה חסון הנך את רעי הבא לי אני כה בודדה. [גרסת "בני תורה"] בני תורה אנחנו בנים לכל דבר תורה את הורתנו ולנו את משמר נפש וגוף את חובקת דופק חיינו, רק את אל תוך תוכנו חודרת חיים נוטעת, לעד תורה, אנו בנים לך ברית ביננו כרותה כל עוד אנו חוסים בך אין אנו בני תמותה

	השיר "ילדתי מרוסיה" המוכר גם בשם "אט זורם הנחל" הינו גרסה עברית לשיר רוסי בשם " החֻזְרָר מאוראל" (מרוסית:" Уральская рябинушка"), שנכתב על ידי מיכאיל פיליפנקו והולחן על ידי יבגני רודיגין בשנת 1954. בשיר, מתוארת נערה כפרית מעיירה קטנה למרגלות הרי אוראל (שמפרידות בין רוסיה לאוקראינה), שפונה לעץ חֻזְרָר (המכונה גם עוזרד) ומבקשת את עזרתו לבחור מבין שני מחזריה. הגרסה העברית המובאת כאן בתרגום אפי נצר משנות השישים של המאה העשרים, אינה תרגום ישיר של המקור הרוסי, אך נכתבה ברוחו. כך לדוגמה, ניתן לראות כי העץ שבמוקד השיר של נצר הינו עץ אלון, וכן כי הנערה בשירו של נצר יושבת בביתה ומחכה לשובו של אהובה. השיר נפוץ ברחבי העולם וזכה לתרגומים רבים וגרסאות רבות. אחת מהגרסאות האלה הינה גרסה תורנית, שחוברה עבור מחנה הקיץ של תנועת נוער חרדית בשם "בני תורה", מייסודו של הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת 'עטרת ישראל' בירושלים. בשנת 1967 ייסד הרב אזרחי את תנועת הנוער שלו במטרה למשוך בחורים מישיבות תיכוניות אל עולם הישיבות הליטאיות, והתנועה קיימה מחנות קיץ מסובסדים וכך הצליחה לסחוף בחורים רבים לשורותיה. יתכן שאת המילים לגרסה התורנית, שהיתה המנון מחנה הקיץ, חיברה אשת הרב, שולמית אזרחי, שמספרים עליה שהיתה מושכת בעט.

Title	Уральская рябинушка.$$QУральская рябинушка
Performer	כץ, עירית; גור, אפרת
Creation Date	2014
Creators	רודיגין, יבגני 1925- (מלחין) כץ, עירית (מבצע) גור, אפרת (מבצע) נצר, אפי 1934- (מחבר)
Note on Location and Date	2014
Genre	Folk songs
Language	heb
Notes	אקורדיון: ישי גרשוביץ'גיטרה: עירית כץהשיר הוקלט במיוחד עבור "זמרשת" תודה לישי לאפרת לעירית ולכרמל כהן מדפנה שהקליט.
Shelf Number	ZMR 09168
System Number	990039795750205171

Title

Performer

Creation Date

Creators

Note on Location and Date

Genre

Language

Notes

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

השיר "ילדתי מרוסיה" המוכר גם בשם "אט זורם הנחל" הינו גרסה עברית לשיר רוסי בשם " החֻזְרָר מאוראל" (מרוסית:" Уральская рябинушка"), שנכתב על ידי מיכאיל פיליפנקו והולחן על ידי יבגני רודיגין בשנת 1954.
בשיר, מתוארת נערה כפרית מעיירה קטנה למרגלות הרי אוראל (שמפרידות בין רוסיה לאוקראינה), שפונה לעץ חֻזְרָר (המכונה גם עוזרד) ומבקשת את עזרתו לבחור מבין שני מחזריה. הגרסה העברית המובאת כאן בתרגום אפי נצר משנות השישים של המאה העשרים, אינה תרגום ישיר של המקור הרוסי, אך נכתבה ברוחו. כך לדוגמה, ניתן לראות כי העץ שבמוקד השיר של נצר הינו עץ אלון, וכן כי הנערה בשירו של נצר יושבת בביתה ומחכה לשובו של אהובה.
השיר נפוץ ברחבי העולם וזכה לתרגומים רבים וגרסאות רבות. אחת מהגרסאות האלה הינה גרסה תורנית, שחוברה עבור מחנה הקיץ של תנועת נוער חרדית בשם "בני תורה", מייסודו של הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת 'עטרת ישראל' בירושלים. בשנת 1967 ייסד הרב אזרחי את תנועת הנוער שלו במטרה למשוך בחורים מישיבות תיכוניות אל עולם הישיבות הליטאיות, והתנועה קיימה מחנות קיץ מסובסדים וכך הצליחה לסחוף בחורים רבים לשורותיה. יתכן שאת המילים לגרסה התורנית, שהיתה המנון מחנה הקיץ, חיברה אשת הרב, שולמית אזרחי, שמספרים עליה שהיתה מושכת בעט.