| תּוֹפֶרֶת אֲנִי וְתוֹפֶרֶת,הַיָּם לֹא יֶחְדַּל מִלִּנְהֹם.אֲנִי אֶת פָּנֶיךָ זוֹכֶרֶתכְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם.הוֹ, כַּמָּה צָחַקְנוּ אֵי פַּעַם,רֹאשִׁי הַסְּחַרְחַר הַמְּתֻלְתָּל.הָיָה לַיָּמִים אֵיזֶה טַעַםכָּזֶה שֶׁל תַּפּוּחַ עִם טַל.אָמַרְתִּי: "כְּתָבְתִּי הִיא עֲדַיִןכְּקֹדֶם, תִּגַּשׁ לִפְעָמִים.צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִםקוֹמָה רִאשׁוֹנָה מִיָּמִין..." צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט,וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִםוְאָז נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּט.צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,לָבוֹא וְלוֹמַר: "עֶרֶב טוֹב, נִכְנַסְתִּי אֵלַיִךְ בֵּינְתַיִםכֵּיוָן שֶׁעָבַרְתִּי בָּרְחוֹב."וְכָךְ, עַד שֶׁבָּא אוֹתוֹ עֶרֶב,שָׁטְפוּ מִדְרָכוֹת רוֹעֲשׁוֹת.דְּבָרֶיךָ הִכּוּנִי כַּחֶרֶב,דְּבָרֶיךָ עִנּוּנִי כַּשּׁוֹט.שָׁתַקְתִּי, דָּבָר לֹא יָדַעְתִּי,יָדַעְתִּי, רַק לֹא, לֹא נָכוֹן.נִפְרַדְנוּ... לְפֶתַע שָׁמַעְתִּיבַּפֶּתַח צִלְצוּל פַּעֲמוֹן -לְרֶגַע אֵחַרְתִּי לִפְתֹּחַ,קָפָאתִי בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר.מַדּוּעַ מִהַרְתָּ לִבְרֹחַ?מַדּוּעַ מִהַרְתָּ, אֱמֹר! צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט,וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִםוְאָז נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּט.צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,לָבוֹא וְלוֹמַר: "עֶרֶב טוֹב, נִכְנַסְתִּי אֵלַיִךְ בֵּינְתַיִםכֵּיוָן שֶׁעָבַרְתִּי בָּרְחוֹב."תּוֹפֶרֶת אֲנִי וְתוֹפֶרֶת,הַיָּם לֹא יֶחְדַּל מִלִּנְהֹם.אֲנִי אֶת פָּנֶיךָ זוֹכֶרֶתכְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם.אִם פַּעַם יִהְיֶה וְתָבוֹאָהשֵׁנִית פֹּה בָּרְחוֹב לַעֲבֹר,תִּזְכֹּר כִּי בַּחֶדֶר מַרְגּוֹעַתִּזְכֹּר כִּי דּוֹלֵק בּוֹ הָאוֹר. תָּבוֹא, כָּךְ פָּשׁוּט כְּמוֹ נַעַר,דָּבָר לֹא צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ.הֶסְבֵּר לֹא נָחוּץ וְלֹא צַעַר,סְלִיחָה לֹא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ. צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט,וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִםוְאָז נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּט.צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,לָבוֹא וְלוֹמַר: "עֶרֶב טוֹב, נִכְנַסְתִּי אֵלַיִךְ בֵּינְתַיִםכֵּיוָן שֶׁעָבַרְתִּי בָּרְחוֹב." |
| השיר בוצע בתוכנית הראשונה של תיאטרון "כל הרוחות" ("כוסות רוח", 1939) עם הסולנית ברונקה זלצמן, לימים שחקנית התיאטרון האידי. ומדוע צריך לצלצל פעמיים? בשנות השלושים והארבעים רווח בתל אביב המנהג של דיירות משנה (בגלל המצוקה בדיור עם העלייה הגדולה) ולכן נהוג היה לצלצל לדייר הראשי ("בעל הבית" או השוכר) פעם אחת ולדייר המשנה - שתי פעמים. לעתים, היה מצוין בפירוש שלט על הפעמון. |
| Title |
צריך לצלצל פעמיים |
|---|---|
| Additional Titles |
יושבת אני וחושבת [ביצוע מוקלט] תופרת [ביצוע מוקלט] |
| Performer |
דמארי, שושנה |
| From |
שושנה דמארי והתזמורת הסימפונית חיפה |
| Record Company |
אור יהודה : הד ארצי |
| Creation Date |
2002 |
| Creators |
וילנסקי, משה 1910-1997 (מלחין)
אלתרמן, נתן 1910-1970 (מחבר) כהן, שמעון 1937- (מעבד מוזיקלי) דמארי, שושנה 1923-2006 (מבצע) |
| Genre |
Songs, Hebrew |
| Language |
heb |
| Duration |
00:05:01 |
| Notes |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו |
| Shelf Number |
CD/03813 |
| System Number |
990040671250205171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of Copying
It may be prohibited to copy the item and use it for publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information:
The item was given to the National Library in accordance with the Books Law (obligation to deposit and specify details), 2000, and may be subject to copyright.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
Have more information? Found a mistake?
