audio items
zemer

ידיד נפש

Enlarge text Shrink text
  • Commercial recording
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    אני מאמין
    3:38
  • 02.
    מגדול
    3:39
  • 03.
    מחרוזת: שמח תשמח
    9:37
  • 04.
    ידיד נפש
    3:30
  • 05.
    אשרי האיש
    3:15
  • 06.
    אדון עולם
    4:30
  • 07.
    מחרוזת: כיצד
    8:42
  • 08.
    יהי החודש
    5:05
Play songs in order
playerSongImg
Title ידיד נפש
Performer ערוסי, משה
From אורה ושמחה - ושמחת לב אנוש
Record Company ראובני הפקות
Creation Date 2014
Creators ערוסי, משה (מבצע)
Genre Popular music
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim

Language heb
ISRC IL5848205148
Duration 00:03:30
Shelf Number PIL
System Number 990047514510205171

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy the item and use it for publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information:

The item was given to the National Library in accordance with the Books Law (obligation to deposit and specify details), 2000, and may be subject to copyright.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS
About
  • "ידיד נפש" הוא אחד מהפיוטים הידועים והנפוצים ביותר, המושר בזמנים שונים במהלך השבת. את הפיוט חיבר ר' אלעזר אזכרי, מחוג מקובלי צפת של המאה ה-16, בן למגורשי ספרד.
    זהו אחד הפיוטים המולחנים ביותר בכל הקהילות, ספרדיות ואשכנזיות כאחת. כמעט לכל חסידות לחן משלה לפיוט ולעתים גם יותר מאחד. בקהילות אשכנז מושר הפיוט לפני קבלת שבת ובזמן סעודה שלישית. בקהילות הספרדיות הוא מושר הן כפיוט לפני תפילת שחרית והן במסגרת שירת הבקשות.
    הפיוט הקצר רווי כמיהה וכיסופים לקרבת ה'. מחבר הפיוט עצמו הגדיר אותו כ"בקשה על היחוד וחשק האהבה" ואף בחר לאקרוסטיכון של שירו את שם ה' המפורש. השימוש הרב בכינויי אהבה ובביטויי געגוע מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת ה' ולגאולה.


Tags

Have more information? Found a mistake?