יש לנו תיש

Commercial recording

מתוך אלבום:

Creators:

אלתרמן, יצחק (מחבר)

Play songs in order

01.

יש לנו תיש
02.

שימי ידך
03.

כושי כלב קט
04.

אמא אווזה
05.

דני גיבור
06.

אל תכה
07.

השפן הקטן
08.

גדלנו בשנה
09.

דין דן דין דן
10.

הביתה הביתה ילדים
11.

הדוב הצהוב
12.

הקיפוד
13.

אני נהג רכבת
14.

הבנאים
15.

דונם פה דונם שם
16.

היום יום שישי
17.

נדנדה
18.

לכבוד שבת
19.

היורה
20.

לגן
21.

גינה לי
22.

שה וגדי
23.

השפן
24.

בערוגת הגינה

Play songs in order

	יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ, לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן, לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְזָנָב לוֹ קָטָן. יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם - קַרְנַיִם לִנְגֹּחַ; יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִם לִבְעֹט וְלִבְרֹחַ. אֵין מַזִּיק כָּמוֹהוּ; לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן; בְּעֵדֶר הַצֹּאן הוּא גַּם רֹאשׁ וְגַם רִאשׁוֹן. יֵשׁ עֵז לוֹ - זוּגָתוֹ, הִיא טִפְּשָׁה וּסְכָלָה; אַךְ חָלָב הִיא נוֹתְנָה כָּל יוֹם קַנְקַן מָלֵא. לַתַּיִשׁ, לָעֵז בֵּן קָטָן - גְּדִי. יָפֶה הוּא וְחָבִיב, אוֹתוֹ אוֹהֵב אֲנִי.

	"יש לנו תיש" הוא אחד משירי הילדים המוכרים ביותר בישראל. השיר נכתב על ידי יצחק אלתרמן שפרסם אותו בחוברת בשם "משחקים פרבלים: שירים, משחקים ומחזיות לגני ילדים ולבתי ספר" שיצאה לאור לראשונה בווילנה ב-1913. הלחן הראשון חובר על ידי קנטור קרויץ בהשפעת שיר עם ממזרח אירופה. לתמליל הותאם לחן עממי אחר והוא המוכר היום. לאחר שהשיר נהיה מוכר, השתמשו בלחנו ובמילותיו לטובת כתיבת פארודיות ושירים היתוליים אחרים. לקראת מסיבת סיום של סמינר למורות ולגננות בשנות השלושים נכתבה הגרסה ההיתולית: "יש לנו רבי, לרבי יש זקן, ולו תלמידים הרבה והוא מכה אותם. במקל, בסרגל מה שבא ליד". בשנות ה-50 התערבבו להן שתי הגרסות. חסידי סלונים מספרים שרבי אברהם וינברג השני מסלונים ביקר בארץ בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, והוא שמע את החלוצים שרים 'יש לנו תיש'. הוא לא ידע כי מקורו של הלחן במזרח אירופה, אך התלהב מאד מהשיר והחליט "להעלות אותו לקדושה" (דהיינו לאמץ את השיר כניגון חסידי לכל דבר), וכשחזר לברנוביץ', עיר מגוריו, החל לשיר את הלחן הזה בטישים (התכנסויות חסידיות) שערך. כעבור שנים אחדות, תלמידו וממשיכו באדמו"רות רבי שלום נח ברזובסקי עלה לארץ והתיישב בטבריה, שהייתה באותם ימים מרכז חסידי סלונים בארץ ישראל. החסידים בטבריה ביקשו ממנו לשיר ניגון שה"בית אברהם" נהג לשיר, והוא, בלי להכיר את גלגולי השיר, זימר לפניהם את הניגון של "יש לנו תיש". החסידים הטבריינים (שהיו ידועים במזגם המיוחד) לא יכלו להתאפק - והחלו לצחוק.

Title	יש לנו תיש
Performer	אביגל, מרים
From	לגן.
Record Company	[ישראל] : מקולית
Creation Date	1973
Creators	אביגל, מרים 1936-2016 (מבצע) אלתרמן, יצחק 1881-1939 (מחבר)
Genre	Children's songs
Language	heb
ISRC	IL1056400022
Duration	00:00:48
Shelf Number	DIGITAL
System Number	990052547610205171

Title

Performer

From

Record Company

Creation Date

Creators

Genre

Language

ISRC

Duration

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of Copying

It may be prohibited to copy the item and use it for publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information:

The item was given to the National Library in accordance with the Books Law (obligation to deposit and specify details), 2000, and may be subject to copyright.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

"יש לנו תיש" הוא אחד משירי הילדים המוכרים ביותר בישראל. השיר נכתב על ידי יצחק אלתרמן שפרסם אותו בחוברת בשם "משחקים פרבלים: שירים, משחקים ומחזיות לגני ילדים ולבתי ספר" שיצאה לאור לראשונה בווילנה ב-1913. הלחן הראשון חובר על ידי קנטור קרויץ בהשפעת שיר עם ממזרח אירופה. לתמליל הותאם לחן עממי אחר והוא המוכר היום.
לאחר שהשיר נהיה מוכר, השתמשו בלחנו ובמילותיו לטובת כתיבת פארודיות ושירים היתוליים אחרים. לקראת מסיבת סיום של סמינר למורות ולגננות בשנות השלושים נכתבה הגרסה ההיתולית: "יש לנו רבי, לרבי יש זקן, ולו תלמידים הרבה והוא מכה אותם. במקל, בסרגל מה שבא ליד". בשנות ה-50 התערבבו להן שתי הגרסות.
חסידי סלונים מספרים שרבי אברהם וינברג השני מסלונים ביקר בארץ בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, והוא שמע את החלוצים שרים 'יש לנו תיש'. הוא לא ידע כי מקורו של הלחן במזרח אירופה, אך התלהב מאד מהשיר והחליט "להעלות אותו לקדושה" (דהיינו לאמץ את השיר כניגון חסידי לכל דבר), וכשחזר לברנוביץ', עיר מגוריו, החל לשיר את הלחן הזה בטישים (התכנסויות חסידיות) שערך. כעבור שנים אחדות, תלמידו וממשיכו באדמו"רות רבי שלום נח ברזובסקי עלה לארץ והתיישב בטבריה, שהייתה באותם ימים מרכז חסידי סלונים בארץ ישראל. החסידים בטבריה ביקשו ממנו לשיר ניגון שה"בית אברהם" נהג לשיר, והוא, בלי להכיר את גלגולי השיר, זימר לפניהם את הניגון של "יש לנו תיש". החסידים הטבריינים (שהיו ידועים במזגם המיוחד) לא יכלו להתאפק - והחלו לצחוק.

Have more information? Found a mistake?