audio items
zemer
Title עץ השדה
Additional Titles כי האדם עץ השדה [ביצוע מוקלט]
Performer גלרון, נורית
Record Company [ראשון לציון] : אן.אם.סי
Creation Date 2005
Creators חנוך, שלום 1946- (מלחין, מעבד מוזיקלי)
זך, נתן 1930-2020 (מחבר)
גלרון, נורית 1951- (מבצע)
Genre Songs, Hebrew
Language heb
Duration 00:00:17
Notes רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו
Shelf Number DIGITAL
System Number 990052624020205171

תנאי השימוש:

Prohibition of Copying

It may be prohibited to copy the item and use it for publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information:

The item was given to the National Library in accordance with the Books Law (obligation to deposit and specify details), 2000, and may be subject to copyright.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS
About
  • ‏"כי האדם עץ השדה" הוא שיר מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך ובוצע לראשונה על ידי נורית גלרון. השיר הופיע לראשונה בשנת 1981 באלבום "שירים באמצע הלילה" שבו שרה גלרון משירים שכתב נתן זך במיוחד לאלבום הזה, ובשיתוף עם המלחינים.
    שירו של זך ינק ממורשת ותיקה וענפה של דימויים בספרות היהודית לדורותיה. הדימוי העיקרי בשיר הוא השוואה דו-כיוונית בין האדם לבין העץ, ושותפות גורל ביניהם. מצד אחד, העץ והאדם שותפים לטעם החיים והצמיחה, אך מהצד השני שותף האדם גם לאכזריות ולסבל שהם מנת חלקו של העץ, עד המוות. זך גם מוסיף שהקבורה באדמה היא סוף חייו של האדם כשם שהיא ראשית חייו של העץ.
    שירם של נתן זך ושלום חנוך הפך לאחד משירי האבל המושמעים בישראל במקרי אסון. את המעמד הייחודי הזה שלו אפשר להסביר בנסיבות שבהן הוא התפרסם והתקבל – באוקטובר 1981 נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, ושבוע וחצי לאחר מכן מת פתאום גם משה דיין. היתה זו תקופת החגים, שבה צוין יום השנה השמיני למלחמת יום כיפור. כל אלה יצרו תחושות דכדוך וחשש מפני הבאות, וההשמעות הרבות של השיר ברדיו לאחר מותם של סאדאת ודיין הביאו לזיהויו עם אותן תחושות .
    בערוב ימיו אמר זך כי השיר הזה היה אחד משני היחידים שכתב בחייו על המוות, אך קבל על כי רבים החמיצו את תוכנו המורבידי ומצאו בו תכנים אחרים. הוא סיפר: "אני שונא לשמוע את השיר הזה, הוא מסמל תמיד אסון. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים, הייתי רץ הביתה לראות מי מת".


Have more information? Found a mistake?