|
שלושה דברים / משנה שבת ב, ז שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: "עִשַּׂרְתֶּן? עֵרַבְתֶּן? הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר!" סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה – {{אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי}} {{וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים}} {{וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת}} {{אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי}} {{וּמְעָרְבִין}} {{וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם |
|
קטע מתוך תפילת קבלת שבת במנהג הקהילות הספרדיות וקהילות אשכנז (למעט הקהילות החסידיות). בביצוע שלפנינו בחר אהוד בנאי לקטוע את רצף הפסוקים הנאמרים במקור ולצרף קטעים שאינם סמוכים זה לזה, זאת מתוך ניסיון להציע פרשנות שונה לקטע תפילה זה, דווקא מתוך כך. חלקו הראשון של הקטע המושר הוא קטע מן המשנה האחרונה (משנה ז) בפרק 'במה מדליקין' (פרק ב) במסכת שבת, הנאמר כולו בתפילת ליל שבת. משנה זו עוסקת בדברים האחרונים שיש לדאוג להם קודם שתרד החשכה ותיכנס השבת – מעשרות, עירוב והדלקת נרות. שירתו של אהוד בנאי קוטעת את המשנה לאחר פתיחת חלקה השני - העוסק בזמן בין השמשות, שבו יש ספק אם כבר נכנסה השבת – ועל כן כבר אסור לעשר בו מה שחייב בוודאי במעשרות, ואף אסור להדליק בו נרות. לאחר קטיעת המשנה מושר הקטע האחרון של התפילה - אמר ר' אלעזר.. תלמידי חכמים מרבים שלום... - שהוא ברייתא בתלמוד הבבלי (שבת סד, ע"א) - הנאמרת בסוף כל לימוד במניין בבית כנסת. באמצעות ברייתא זו, המדברת על ערך השלום בין תלמידי החכמים, נפרדים הלומדים או הקוראים מתלמודם וכן זה מזה לשלום. בגרסה המלאה הביטוי 'ספק חשכה' מתייחס להוראה הלכתית - אם המצב הוא 'ספק חשיכה' הרי ש"אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות, אבל מעשרין את הדמאי ומערבין וטומנין את החמין". אבל בגרסה המוקלטת, המקוצרת, הביטוי 'ספק חשיכה' מציע פרשנות מעט שונה - הדלקת נר השבת ולימוד תלמידי החכמים באים להאיר את העולם בשעה שהוא הולך ומחשיך. |
| • שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה – שלושה דברים צריך אדם לומר לבני ביתו סמוך לחשיכה בערב שבת. • עִשַּׂרְתֶּן? – האם הפרשתם את המעשר מכל מה שמוכן לאכילה בשבת? בשבת אסור לאכול מזון שלא עושר מבעוד יום. • עֵרַבְתֶּן? – האם הכנתם את עירובי התחומין, שיאפשרו לכם להרחיק ממקום מושבכם יותר מאלפיים אמה במשך השבת, והאם הכנתם את עירובי החצרות, שיאפשרו לכם להוציא דברים מרשות לרשות במהלך השבת. • הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר! – לאחר שבירר בעל הבית שייעשו ההכנות לכניסת השבת כנדרש, הוא פונה אל בני ביתו בציווי על המעשה האחרון שעליהם לעשות קודם כניסת השבת. הדלקת נרות אסורה בשבת מן התורה, שכן נאמר בשמות (לה, ג): לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. הדלקת הנרות מסמנת את סיומם של ימי המעשה ואת התחלת השביתה בשבת. • סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה – כאשר השעה מאוחרת יותר, בשעת בין השמשות, וכבר יש ספק אם ירדה השבת או אם עדיין מצויים בימי המעשה - • אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי – כבר אסור לעשר את הפירות שבוודאי לא הופרש מהם המעשר, והם אסורים לאכילה ולשימוש בשבת. מעשר אסור בשבת משום שיש בו כדי לתקן את מה שלא היה מתוקן. כאן נאסר המעשר אף בזמן בין השמשות. • וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים – אסור לתקן כלים בשבת, וטבילתם מטומאתם היא בגדר תיקונם, שאותו אוסרים כאן חכמים גם בין השמשות. • אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי – בשעת ספק זאת מותר לעשר תבואה שנלקחה מעמי הארץ, שרובם מעשרים, ולכן יש ספק אם היא כבר עושרה, כך שהמעשר הוא רק ליתר ביטחון. • וּמְעָרְבִין – בשעת בין השמשות מותר לערב עירובי חצרות בלבד, שכן זוהי חומרה. • וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין – בשבת גזרו חכמים שלא לטמון את החמין בדבר שאינו מוסיף הבל, אך בשעה זו עדיין לא החילו את הגזירה. • תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם – דווקא תלמידי החכמים, הנראים כחלוקים וכלוחמים את מלחמתה של תורה, מתוך שהם מבטאים את פניה הרבים של המציאות ואת שבעים פניה של התורה, באמצעותם רב השלום בעולם. |
| عنوان |
שלושה דברים |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
