לא ביום ולא בלילה

Commercial recording

מתוך אלבום:

Creators:

ביאליק, חיים נחמן (מחבר);
גרציאני, יצחק (מעבד מוזיקלי)

Play songs in order

Part 1 Part 2

Part 1
01.

אנו נהיה הראשונים

0:39
02.

קטע קישור פתיחה

0:35
03.

בשוב השם

3:02
04.

קטע קישור 2

0:54
05.

שם במקום ארזים

2:35
07.

אל הציפור

3:32
08.

קטע קישור 4

2:02
09.

שיבת ציון

2:10
10.

קטע קישור 5

0:35
11.

ציון

2:55
12.

קטע קישור 6

0:28
13.

אשאלה אלוהים

2:25
01.

קטע קישור 1

1:13
02.

נומה פרח

0:11
03.

קטע קישור 2

0:29
04.

שיר עבודה

1:50
05.

אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל

3:11
06.

קטע קישור 3

1:08
07.

מחרוזת שירי ילדים

6:58
08.

קטע קישור 4

0:34
09.

השבועה (המנון פועלי ציון) (תרגום לוינסון)

2:46
10.

קטע קישור 4

0:39
11.

ברכת עם

1:12
Part 2
01.

עם אחד היינו

3:36
02.

קטע קישור 1

0:55
03.

השושנה

2:07
04.

קטע קישור 2

0:41
05.

במחרשתי

2:35
06.

קטע קישור 3

0:53
07.

לא ביום ולא בלילה

2:51
08.

יד ענגה היתה לה

3:35
09.

הכניסיני תחת כנפך

4:59
01.

קטע קישור 1

0:49
02.

וטהר ליבנו

1:51
03.

קטע קישור 2

0:35
04.

אל יבנה הגליל

3:17
05.

קטע קישור 3

0:55
06.

משאת נפשי

2:01
07.

קטע קישור 4

0:34
08.

הירדן

2:08
09.

קטע קישור 5

1:19
10.

מחרוזת שירי לכת

5:11
11.

קטע קישור 6

0:48
12.

אנו נהיה הראשונים

2:05
13.

התקווה

1:44

Play songs in order

	גרסה בעברית לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי אֲטַיְּלָה; לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה – שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה. וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת. אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי: מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי? וּמֵאַיִן יָבוֹא, שִׁטָּה – הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא? הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ, אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ? וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים: חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים? וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר? אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר? שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה, אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה. אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי – וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי! לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן: אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן! גרסה ביידיש ניט בײַ טאָג און ניט בײַ נאַכט, גײ איך מיר אַרום פֿאַרטראַכט. ניט אױף באַרג און ניט אױף טאָל, שטײט אַ װערבע פֿון אַמאָל. ניט אױף באַרג און ניט אױף טאָל, שטײט אַ װערבע פֿון אַמאָל. אַ גבֿירטע, אַ גרױסע, איז די װערבע אַלצדינג װײסט זי. בײַ דער װערבע װעל איך פֿרגען, מײַן באַשערטען טאַקע פֿרעגען. און זי װעט מיר אַלץ דערצײלען, צו מײַן געליבטער קומט פֿון פּױלן, צו פֿון ליטע, צו פֿון זאַמעט, אַ באַנקיר, צו אַ מלמד. צו פֿון ליטע, צו פֿון זאַמעט, אַ באַנקיר, צו אַ מלמד. צו אַ בלאָנדער, אַ ברונעטער, אַ בחור, צו אַ געגטער. אפֿשר גאָר אַן אַלטן ייִדן בין איך טאַקע נישט צופֿרידן. איך װעל זאָגען טאַטע טױט מיך, נאָר ניט צום שידוך נײט מיך. אױ איך װעל דאָס ניט אױסהאַלטן, איך װעל טאַטע ניט קײַן אַלטען. אױ איך װעל דאָס ניט אױסהאַלטן, איך װעל טאַטע ניט קײַן אַלטען

	על פי דן מירון, החמישי בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (ק"ד), אדר תרס"ח, עמ' 109 והוא מצטרף לארבעת קודמיו בסדרה: בין נהר פרת, יש לי גן, תרזה יפה ומנהג חדש) [מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990)]. השיר נתחבר כנראה קרוב לפרסומו ולא לפני שנת תרס"ז. מעיד דוד שמעוני: באותו יום (בשנת 1908, בפטרבורג) ראיתיו [את ביאליק] עוד פעם, בלילה, בנשף שערכה לכבודו חברת "חובבי שפת עבר": האולם הגדול והמזהיר היה מלא מפה לפה, בעיקר בני הנעורים, תלמידים ותלמידות של האוניברסיטה ויתר בתי-הספר הגבוהים שבעיר הבירה, אף כי רבים מהם לא הבינו מילה עברית. היו בתכנית הנשף כמה פרקי מוסיקה, זמרה ונגינה, ואחר כך עלה ביאליק על הבמה לרעם מחיאות כפיים שנמשכו זמן רב. הוא קרא [...] ואחר כך אחדים מ"שירי העם" וביניהם "לא ביום ולא בלילה". את השורה האחרונה "אך לא זקן, אך לא זקן" הטעים באמנות ובחן כזה, שעד היום היא מצלצלת באוזניי באינטונציה המיוחדת שלו" (פרקי זיכרונות [הוצאת דביר, 1953], עמ' 219). על פי אליהו הכהן, מקור הלחן הוא ולס רוסי [נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7.6.2010, כמובא בחדשות בן עזר גליון 551]. במכתב לאורי יעקובוביץ' ביוני 2010 מסר כי מקור המידע הוא בחברת הכנסת לשעבר יהודית שמחונית, בעת שהרצה בקיבוץ גבע בשנת 1971. הלחן מותאם למילים נדפס בשירון "צלילי הארץ" בשנת תרפ"ב (שיר מס' 11, עמ' 17), אמיל סקולץ, "שירי עם יהודיים מרומניה" מביא את הנוסח היידי "די ווערבע" (שיר מס' 38 שם) בלחן זה, כפי שנרשם בשנת 1928 מפי הזמרדע לוצע בארווערמאן שהיה אז בן 16. הנוסח היידי הוא כנראה תרגום מהעברית של ביאליק, אך המהדורה המדעית של דן מירון אינה מוסרת על כך פרטים. [מתוך זמרשת]

Title	לא ביום ולא בלילה
Additional Titles	אתחלתא: לא ביום ולא בלילה חרש אמצא לי אטיילה [ביצוע מוקלט]
Performer	הנדל, נחמה; תזמורת הבידור של קול ישראל
From	אנו נהיה הראשונים.
Record Company	[ישראל] : רשות השידור ; CBS
Creation Date	[1962 בערך]
Creators	ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 (מחבר) גרציאני, יצחק 1924-2003 (מנצח, מעבד מוזיקלי) הנדל, נחמה 1936-1998 (מבצע) תזמורת הבידור של קול ישראל (מבצע) מקהלת המבוגרים על שם צדיקוב
Genre	Songs, Hebrew
Language	heb;yid
Duration	00:02:51
Notes	לחן עממי.
Note on Participants	ביצוע, נחמה הנדל ומקהלת צדיקוב
Shelf Number	JR 03602
System Number	997008742989405171

Title

Additional Titles

Performer

From

Record Company

Creation Date

Creators

Genre

Language

Duration

Notes

Note on Participants

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

על פי דן מירון, החמישי בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (ק"ד), אדר תרס"ח, עמ' 109 והוא מצטרף לארבעת קודמיו בסדרה: בין נהר פרת, יש לי גן, תרזה יפה ומנהג חדש) [מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990)]. השיר נתחבר כנראה קרוב לפרסומו ולא לפני שנת תרס"ז. מעיד דוד שמעוני: באותו יום (בשנת 1908, בפטרבורג) ראיתיו [את ביאליק] עוד פעם, בלילה, בנשף שערכה לכבודו חברת "חובבי שפת עבר": האולם הגדול והמזהיר היה מלא מפה לפה, בעיקר בני הנעורים, תלמידים ותלמידות של האוניברסיטה ויתר בתי-הספר הגבוהים שבעיר הבירה, אף כי רבים מהם לא הבינו מילה עברית. היו בתכנית הנשף כמה פרקי מוסיקה, זמרה ונגינה, ואחר כך עלה ביאליק על הבמה לרעם מחיאות כפיים שנמשכו זמן רב. הוא קרא [...] ואחר כך אחדים מ"שירי העם" וביניהם "לא ביום ולא בלילה". את השורה האחרונה "אך לא זקן, אך לא זקן" הטעים באמנות ובחן כזה, שעד היום היא מצלצלת באוזניי באינטונציה המיוחדת שלו" (פרקי זיכרונות [הוצאת דביר, 1953], עמ' 219). על פי אליהו הכהן, מקור הלחן הוא ולס רוסי [נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7.6.2010, כמובא בחדשות בן עזר גליון 551]. במכתב לאורי יעקובוביץ' ביוני 2010 מסר כי מקור המידע הוא בחברת הכנסת לשעבר יהודית שמחונית, בעת שהרצה בקיבוץ גבע בשנת 1971. הלחן מותאם למילים נדפס בשירון "צלילי הארץ" בשנת תרפ"ב (שיר מס' 11, עמ' 17), אמיל סקולץ, "שירי עם יהודיים מרומניה" מביא את הנוסח היידי "די ווערבע" (שיר מס' 38 שם) בלחן זה, כפי שנרשם בשנת 1928 מפי הזמרדע לוצע בארווערמאן שהיה אז בן 16. הנוסח היידי הוא כנראה תרגום מהעברית של ביאליק, אך המהדורה המדעית של דן מירון אינה מוסרת על כך פרטים. [מתוך זמרשת]