יברכך

Commercial recording

מתוך אלבום:

Creators:

וינקרנץ, דוד צבי (מלחין);
נגרי, בני (מעבד מוזיקלי)

Play songs in order

01.

שישו את ירושלים
02.

ירושלים האחרת
03.

ירושלים שלי
04.

עוד ישמע
05.

זאת ירושלים
06.

יברכך
07.

ירושלים של זהב
08.

ולירושלים עירך
09.

הכותל
10.

מעל פסגת הר הצופים
11.

עיר כלה
12.

ירושלים של אז
13.

לכל אחד ירושלים
14.

בשעריך ירושלים

Play songs in order

	יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן כָּל יְמֵי-יְמֵי חַיֵּךָ וּרְאֵה-בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל-יִשְׂרָאֵל וּרְאֵה-בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל-יִשְׂרָאֵל

	שיר זה, שבזכותו זכה המלחין דוד וינקרנץ לפרסום, זכה במקום ראשון בפסטיבל הזמר החסידי השני בשנת 1970 בביצועה של אילנה רובינא. (מקור המידע: אתר ויקיפדיה). https://he.wikipedia.org/wiki/יברכך ; פסטיבל הזמר החסידי הראשון התקיים בשנת 1969, במוצאי שמחת תורה. השירים שבוצעו בו (ובפסטיבלים הבאים) היו חסידיים במובן זה שהם שילבו אלמנטים הנחשבים כחסידיים (שמחה, דתיות, עממיות וכו'). בשנות ה-60 של המאה העשרים, מוזיקה המכונה "חסידית" זכתה להתחדשות ותחיה, בעיקר בקרב הציבור הדתי, בתחילה בזכות ר' שלמה קרליבך, ובהמשך בזכות הפופולריות של מקהלות ה"פרחי" השונות. המצב החברתי בארץ בסוף שנות ה-60 ובייחוד לאחר מלחמת ששת הימים אפשר את התקבלותו של הפסטיבל ושל שיריו בקרב הציבור הישראלי - הן החילוני והן הדתי. שירים אחדים אף הגיעו למקומות הראשונים במצעדי הפזמונים הרגילים. עבור הקהל הישראלי, השירים שילבו אלמנטים של נוסטלגיה לעיירה המזרח אירופאית עם מוזיקת פופ ישראלית מודרנית (מקור המידע: שפרה פירסט, פסטיבלי המוזיקה הפופולרית כראי של תמורות בחברה הישראלית, 1999).

Title	יברכך
Additional Titles	יברכך ה' מציון [ביצוע מוקלט] יברכך השם [ביצוע מוקלט]
Performer	גולן, דני
From	Jerusalem
Record Company	Israel : CBS Records
Creation Date	[1985]
Creators	וינקרנץ, דוד צבי 1947- (מלחין) גולן, דני 1946-2024 (מבצע) נגרי, בני 1950-2019 (מעבד מוזיקלי)
Genre	Musical traditions (Jewish),Songs, Hebrew Popular music, Hasidic
Language	heb
Duration	00:02:15
Notes	רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. טקסט מסורתי.
System Number	997008872101805171

Title

Additional Titles

Performer

From

Record Company

Creation Date

Creators

Genre

Language

Duration

Notes

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

שיר זה, שבזכותו זכה המלחין דוד וינקרנץ לפרסום, זכה במקום ראשון בפסטיבל הזמר החסידי השני בשנת 1970 בביצועה של אילנה רובינא. (מקור המידע: אתר ויקיפדיה). https://he.wikipedia.org/wiki/יברכך

פסטיבל הזמר החסידי הראשון התקיים בשנת 1969, במוצאי שמחת תורה. השירים שבוצעו בו (ובפסטיבלים הבאים) היו חסידיים במובן זה שהם שילבו אלמנטים הנחשבים כחסידיים (שמחה, דתיות, עממיות וכו'). בשנות ה-60 של המאה העשרים, מוזיקה המכונה "חסידית" זכתה להתחדשות ותחיה, בעיקר בקרב הציבור הדתי, בתחילה בזכות ר' שלמה קרליבך, ובהמשך בזכות הפופולריות של מקהלות ה"פרחי" השונות. המצב החברתי בארץ בסוף שנות ה-60 ובייחוד לאחר מלחמת ששת הימים אפשר את התקבלותו של הפסטיבל ושל שיריו בקרב הציבור הישראלי - הן החילוני והן הדתי. שירים אחדים אף הגיעו למקומות הראשונים במצעדי הפזמונים הרגילים. עבור הקהל הישראלי, השירים שילבו אלמנטים של נוסטלגיה לעיירה המזרח אירופאית עם מוזיקת פופ ישראלית מודרנית (מקור המידע: שפרה פירסט, פסטיבלי המוזיקה הפופולרית כראי של תמורות בחברה הישראלית, 1999).