לא ביום ולא בלילה

Commercial recording

מתוך אלבום:

Play songs in order

Part 1 Part 2

Part 1
01.

דונה דונה
02.

לא ביום ולא בלילה
03.

אני מאמין
04.

הכניסיני תחת כנפך
05.

שירת הנודד
06.

זמר נודד
07.

נועה נולדה בשדה בין דשא לאבן
08.

טיול בשנים
09.

אנא הלך דודך היפה בנשים
10.

זמר לגדעון
11.

מול הר סיני
12.

מחר אולי נפליגה בספינות
13.

שירו של אבא
14.

יש לי גן ובאר יש לי
15.

בין נהר פרת ונהר חידקל
16.

ביום קיץ יום חם עת השמש ממרום
17.

מי האיש החפץ חיים
18.

היה הוא אפור ושותק ואין לו דבר
19.

הגיע מכתב תודה רבה בתי כמה זה טוב
20.

אחרי המלחמה
21.

ירושלים
22.

יפה נוף משוש תבל
23.

יד ענגה היתה לה
Part 2
01.

אל הצפור
02.

ואולי לא היו דברים מעולם
03.

רותי
04.

יובנה יובנקה
05.

לושינקה
06.

שיר הערבה הבוכיה
07.

שירת הצפרים
08.

צפור שחורת העין
09.

אונטער די גרינינקע ביימעלעך
10.

תרנגולת בת כרבלת
11.

על אחת כמה וכמה
12.

נצני שלום
13.

רק אלומה לי אחת בשדי
14.

רוח בהרים
15.

יוחנן וגבריאל רכבו לאפונים
16.

פזמון ליקינתון
17.

שבת המלכה
18.

שדות שבעמק קדמוני הלילה בריח הזבל ניחוח חציר
19.

הכרם
20.

סתו
21.

צבעי הזמן
22.

שיר ערש לצבעים
23.

לילה טוב
24.

הליכה לקיסריה

Play songs in order

	גרסה בעברית לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי אֲטַיְּלָה; לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה – שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה. וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת. אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי: מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי? וּמֵאַיִן יָבוֹא, שִׁטָּה – הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא? הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ, אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ? וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים: חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים? וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר? אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר? שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה, אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה. אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי – וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי! לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן: אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן! גרסה ביידיש ניט בײַ טאָג און ניט בײַ נאַכט, גײ איך מיר אַרום פֿאַרטראַכט. ניט אױף באַרג און ניט אױף טאָל, שטײט אַ װערבע פֿון אַמאָל. ניט אױף באַרג און ניט אױף טאָל, שטײט אַ װערבע פֿון אַמאָל. אַ גבֿירטע, אַ גרױסע, איז די װערבע אַלצדינג װײסט זי. בײַ דער װערבע װעל איך פֿרגען, מײַן באַשערטען טאַקע פֿרעגען. און זי װעט מיר אַלץ דערצײלען, צו מײַן געליבטער קומט פֿון פּױלן, צו פֿון ליטע, צו פֿון זאַמעט, אַ באַנקיר, צו אַ מלמד. צו פֿון ליטע, צו פֿון זאַמעט, אַ באַנקיר, צו אַ מלמד. צו אַ בלאָנדער, אַ ברונעטער, אַ בחור, צו אַ געגטער. אפֿשר גאָר אַן אַלטן ייִדן בין איך טאַקע נישט צופֿרידן. איך װעל זאָגען טאַטע טױט מיך, נאָר ניט צום שידוך נײט מיך. אױ איך װעל דאָס ניט אױסהאַלטן, איך װעל טאַטע ניט קײַן אַלטען. אױ איך װעל דאָס ניט אױסהאַלטן, איך װעל טאַטע ניט קײַן אַלטען

	על פי דן מירון, החמישי בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (ק"ד), אדר תרס"ח, עמ' 109 והוא מצטרף לארבעת קודמיו בסדרה: בין נהר פרת, יש לי גן, תרזה יפה ומנהג חדש) [מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990)]. השיר נתחבר כנראה קרוב לפרסומו ולא לפני שנת תרס"ז. מעיד דוד שמעוני: באותו יום (בשנת 1908, בפטרבורג) ראיתיו [את ביאליק] עוד פעם, בלילה, בנשף שערכה לכבודו חברת "חובבי שפת עבר": האולם הגדול והמזהיר היה מלא מפה לפה, בעיקר בני הנעורים, תלמידים ותלמידות של האוניברסיטה ויתר בתי-הספר הגבוהים שבעיר הבירה, אף כי רבים מהם לא הבינו מילה עברית. היו בתכנית הנשף כמה פרקי מוסיקה, זמרה ונגינה, ואחר כך עלה ביאליק על הבמה לרעם מחיאות כפיים שנמשכו זמן רב. הוא קרא [...] ואחר כך אחדים מ"שירי העם" וביניהם "לא ביום ולא בלילה". את השורה האחרונה "אך לא זקן, אך לא זקן" הטעים באמנות ובחן כזה, שעד היום היא מצלצלת באוזניי באינטונציה המיוחדת שלו" (פרקי זיכרונות [הוצאת דביר, 1953], עמ' 219). על פי אליהו הכהן, מקור הלחן הוא ולס רוסי [נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7.6.2010, כמובא בחדשות בן עזר גליון 551]. במכתב לאורי יעקובוביץ' ביוני 2010 מסר כי מקור המידע הוא בחברת הכנסת לשעבר יהודית שמחונית, בעת שהרצה בקיבוץ גבע בשנת 1971. הלחן מותאם למילים נדפס בשירון "צלילי הארץ" בשנת תרפ"ב (שיר מס' 11, עמ' 17), אמיל סקולץ, "שירי עם יהודיים מרומניה" מביא את הנוסח היידי "די ווערבע" (שיר מס' 38 שם) בלחן זה, כפי שנרשם בשנת 1928 מפי הזמרדע לוצע בארווערמאן שהיה אז בן 16. הנוסח היידי הוא כנראה תרגום מהעברית של ביאליק, אך המהדורה המדעית של דן מירון אינה מוסרת על כך פרטים. [מתוך זמרשת]

Title	לא ביום ולא בלילה
Performer	הנדל, נחמה
From	השירים היפים
Record Company	אור יהודה : הד ארצי
Creation Date	1998
Creators	הנדל, נחמה 1936-1998 (מבצע)
Genre	Songs, Hebrew
Language	heb;yid
System Number	997008899559605171

Title

Performer

From

Record Company

Creation Date

Creators

Genre

Language

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy the item and use it for publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information:

The item was given to the National Library in accordance with the Books Law (obligation to deposit and specify details), 2000, and may be subject to copyright.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

על פי דן מירון, החמישי בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (ק"ד), אדר תרס"ח, עמ' 109 והוא מצטרף לארבעת קודמיו בסדרה: בין נהר פרת, יש לי גן, תרזה יפה ומנהג חדש) [מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990)]. השיר נתחבר כנראה קרוב לפרסומו ולא לפני שנת תרס"ז. מעיד דוד שמעוני: באותו יום (בשנת 1908, בפטרבורג) ראיתיו [את ביאליק] עוד פעם, בלילה, בנשף שערכה לכבודו חברת "חובבי שפת עבר": האולם הגדול והמזהיר היה מלא מפה לפה, בעיקר בני הנעורים, תלמידים ותלמידות של האוניברסיטה ויתר בתי-הספר הגבוהים שבעיר הבירה, אף כי רבים מהם לא הבינו מילה עברית. היו בתכנית הנשף כמה פרקי מוסיקה, זמרה ונגינה, ואחר כך עלה ביאליק על הבמה לרעם מחיאות כפיים שנמשכו זמן רב. הוא קרא [...] ואחר כך אחדים מ"שירי העם" וביניהם "לא ביום ולא בלילה". את השורה האחרונה "אך לא זקן, אך לא זקן" הטעים באמנות ובחן כזה, שעד היום היא מצלצלת באוזניי באינטונציה המיוחדת שלו" (פרקי זיכרונות [הוצאת דביר, 1953], עמ' 219). על פי אליהו הכהן, מקור הלחן הוא ולס רוסי [נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7.6.2010, כמובא בחדשות בן עזר גליון 551]. במכתב לאורי יעקובוביץ' ביוני 2010 מסר כי מקור המידע הוא בחברת הכנסת לשעבר יהודית שמחונית, בעת שהרצה בקיבוץ גבע בשנת 1971. הלחן מותאם למילים נדפס בשירון "צלילי הארץ" בשנת תרפ"ב (שיר מס' 11, עמ' 17), אמיל סקולץ, "שירי עם יהודיים מרומניה" מביא את הנוסח היידי "די ווערבע" (שיר מס' 38 שם) בלחן זה, כפי שנרשם בשנת 1928 מפי הזמרדע לוצע בארווערמאן שהיה אז בן 16. הנוסח היידי הוא כנראה תרגום מהעברית של ביאליק, אך המהדורה המדעית של דן מירון אינה מוסרת על כך פרטים. [מתוך זמרשת]

Have more information? Found a mistake?