זמירות מבית אבא ששרו בערבי שבת וחג יעקב ראובן גסטהלטר ובני ביתו.
עמית, מיכה; אבן, שי
Listenניגונים שנהג לשיר יעקב ראובן גסטהלטר בנוסח חסידי הוסיאטין בביצוע מחודש של בנו מיכה עמית. |
Performer |
עמית, מיכה; אבן, שי |
---|---|
Creation Date |
2015-2020 |
Creators |
עמית, מיכה 1947- (מבצע, זמר)
אבן, שי (מבצע) |
Genre |
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim,Nigunim |
Language |
heb |
Notes |
"תקליטור זה מוקדש להנצחת זִכרם וּלעילוי נשמתם של אבינו יעקב-ראובן גסטהלטר בן יחיאל-מֵיכְל ואסתר, ואמנו חיה גסטהלטר לבית פירסט-קליין, בת מנדל וטָאוּבֶּה.אבא בא מבית חסידי וכמנהג חסידים נהג בכל ערב שבת ובכל ערב חג לכבד את שבת מלכתא שהגיעה להתארח בביתנו ואת כל חגי ישראל במוֹעדם ולשיר בקולו הֶעָרֵב עד מאד זמירות. אנו הצטרפנו אליו בשירת הזמירות ואִמצנו אותן אל ליבנו.לצערנו לא הוקלט אבא ואנו לא זכינו להאזין לקולו לאחר שנתבקש לישיבה של מעלה. בָּתקליטור הונצחו כמה מזמירות השבת והֶחג ואף כי קולי אינו עָרֵב כקולו של אבא ז''ל, יהיו הזמירות האלה למִשמרת עולם. יהי זכר הורינו לִברכה ותהי נשמתם צרוּרה בצרור החיים לחני הזמירות ששר – ואנחנו בני ביתו שרנו עימו – היו ייחודיים ולא שמעתי כמוהם בשום מקור אחר. אחת הזמירות (ניגון חסידי ללא מילים), הנקראת "ותיגלה ותיראה מלכותך עלינו", הותאמה עי המלחין מנשה רבינא, למילות שירו של שם טוב בן יוסף אבן פלקירה בן המאה השלוש עשרה "אם איד כמו סלע". השיר, במנגינתו החסידית, הושר במסיבות "עונג שבת" בת''א בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים." מוסר ההקלטות, מיכה עמית. |
Content Note |
1. שלום עליכם -- 2. מנוחה ושמחה -- 3. ניגון שמחה -- 4. ניגון שמחה "ותיגלה ותיראה מלכותך עלינו" -- 5. אדיר הוא -- 6. אתה בחרתנו. |
Note on Participants |
שירה, מיכה עמית (גסטהלטר) ; ליווי פסנתר, שי אבן. |
Production Note |
הקלטה ועריכה, אולפן שי אבן. |
Biographical Info |
יעקב-ראובן גָּסְטְהָלְטֶר ז''ל, נולד בתאריך ז' בשבט תרס''ו (02.02.1906) בעיירה לופטין בגליציה המזרחית (אשר השתייכה אז לפולין, אך מלחה''ע השנייה הועברה לאוקראינה). בילדותו עברה משפחתו לעיר המחוז לבוב, אף היא בגליציה המזרחית. בצעירותו, לפני עלותו ארצה כחלוץ בגיל 23 בשנת 1929, שר במקהלת בית הכנסת בלבוב, בניצוחו של יצחק היילמן שלימים הפך למנצח מקהלת בית הכנסת המרכזי בחיפה. לאחר שעבר בפולין הכשרה חקלאית במשך כשלוש שנים, עלה ארצה בתאריך 24 בנובמבר, 1929. הגיע כחלוץ למושב הדר בשרון (כיום הוד השרון) ועסק בחקלאות במשך כחמש שנים. חלה בקדחת ובטיפוס, שבעטיין נאלץ לחזור לבית הוריו בגליציה כדי להחלים ולהתאושש. שם הכיר את רעיתו חיה ז''ל ולאחר נישואיהם בשנת 1935 שב לארץ, וקיבל אישור השלטונות המנדטוריים להעלות ארצה את רעייתו הטרייה. השניים התיישבו במושב שדה יעקב בעמק יזרעאל (המושב הראשון של תנועת הפוהמ"ז, הקרוי על שם הרב יעקב ריינס, מייסד תנועת המזרחי). לזוג נולדו ארבעה ילדים, אך אחד מהם נפטר בדמי ימיו. בשנת 1960 עברה המשפחה לגור בחיפה ובה נפטר אבי בתאריך כ''ח במר חשוון, תשל''ט (28.11.1978) ועל פי בקשתו הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בשדה יעקב. |
Shelf Number |
ZP 00607 |
System Number |
997009349112805171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of Copying
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
Have more information? Found a mistake?