| יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ,לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן,לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם,וְזָנָב לוֹ קָטָן.יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם -קַרְנַיִם לִנְגֹּחַ;יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִםלִבְעֹט וְלִבְרֹחַ.אֵין מַזִּיק כָּמוֹהוּ;לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן;בְּעֵדֶר הַצֹּאן הוּאגַּם רֹאשׁ וְגַם רִאשׁוֹן.יֵשׁ עֵז לוֹ - זוּגָתוֹ,הִיא טִפְּשָׁה וּסְכָלָה;אַךְ חָלָב הִיא נוֹתְנָהכָּל יוֹם קַנְקַן מָלֵא.לַתַּיִשׁ, לָעֵזבֵּן קָטָן - גְּדִי.יָפֶה הוּא וְחָבִיב,אוֹתוֹ אוֹהֵב אֲנִי. |
|
"יש לנו תיש" הוא אחד משירי הילדים המוכרים ביותר בישראל. השיר נכתב על ידי יצחק אלתרמן שפרסם אותו בחוברת בשם "משחקים פרבלים: שירים, משחקים ומחזיות לגני ילדים ולבתי ספר" שיצאה לאור לראשונה בווילנה ב-1913. הלחן הראשון חובר על ידי קנטור קרויץ בהשפעת שיר עם ממזרח אירופה. לתמליל הותאם לחן עממי אחר והוא המוכר היום. לאחר שהשיר נהיה מוכר, השתמשו בלחנו ובמילותיו לטובת כתיבת פארודיות ושירים היתוליים אחרים. לקראת מסיבת סיום של סמינר למורות ולגננות בשנות השלושים נכתבה הגרסה ההיתולית: "יש לנו רבי, לרבי יש זקן, ולו תלמידים הרבה והוא מכה אותם. במקל, בסרגל מה שבא ליד". בשנות ה-50 התערבבו להן שתי הגרסות. חסידי סלונים מספרים שרבי אברהם וינברג השני מסלונים ביקר בארץ בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, והוא שמע את החלוצים שרים 'יש לנו תיש'. הוא לא ידע כי מקורו של הלחן במזרח אירופה, אך התלהב מאד מהשיר והחליט "להעלות אותו לקדושה" (דהיינו לאמץ את השיר כניגון חסידי לכל דבר), וכשחזר לברנוביץ', עיר מגוריו, החל לשיר את הלחן הזה בטישים (התכנסויות חסידיות) שערך. כעבור שנים אחדות, תלמידו וממשיכו באדמו"רות רבי שלום נח ברזובסקי עלה לארץ והתיישב בטבריה, שהייתה באותם ימים מרכז חסידי סלונים בארץ ישראל. החסידים בטבריה ביקשו ממנו לשיר ניגון שה"בית אברהם" נהג לשיר, והוא, בלי להכיר את גלגולי השיר, זימר לפניהם את הניגון של "יש לנו תיש". החסידים הטבריינים (שהיו ידועים במזגם המיוחד) לא יכלו להתאפק - והחלו לצחוק. |
| Title |
יש לנו תיש |
|---|---|
| Performer |
פרופס, מרים |
| From |
שירי מעגל ומשחק |
| Record Company |
Ramat Gan : הד ארצי |
| Creation Date |
[1969] |
| Creators |
פרופס, מרים (מבצע)
|
| Genre |
Children's songs |
| Language |
heb |
| System Number |
997009938683905171 |
תנאי השימוש:
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
Have more information? Found a mistake?
