audio items
zemer

שושנת יעקב

Enlarge text Shrink text
  • Commercial recording
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • Part 1
  • 01.
    שמחה רבה
  • 02.
    חד גדיא
  • 03.
    עבדים היינו
  • 04.
    הידד למצעד
  • 05.
    כל הארץ דגלים
  • 06.
    סלינו על כתפינו
  • 07.
    יום של זיו
  • 08.
    הקיץ עבר
  • 09.
    שנה טובה
  • Part 2
  • 01.
    אורחים לחג
  • 02.
    שישו ושמחו
  • 03.
    נר לי
  • 04.
    שימו שמן
  • 05.
    מעוז צור
  • 06.
    כך הולכים השותלים
  • 07.
    השקדיה פורחת
  • 08.
    אני פורים
  • 09.
    שושנת יעקב
  • 10.
    חג פורים
  • 11.
    יום טוב לנו
Play songs in order
playerSongImg
Title שושנת יעקב
Performer פז, אסנת
From שירי חג
Record Company [ישראל] : CBS
Creation Date [1967]
Creators פז, אסנת (מבצע)
Genre Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim
Language heb
System Number 997009938925305171

תנאי השימוש:

Prohibition of Copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS
About
  • "שושנת יעקב" הוא הקטע החותם את הפיוט "אשר הניא". לפיוט זה אין מלחין ידוע ולכן ייתכנו הבדלים בין הביצועים השונים.
    "אשר הניא" הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה. על פי ההשערה המקובלת, במקורה הייתה זו ברכה מפויטת, דהיינו גרסה פיוטית לברכה שלאחר קריאת המגילה. עם זאת, בכל המקורות המוכרים נהוג לאומרו לאחר הברכה בליל פורים ולא בתוכה. נוסח הפיוט, משקלו וסגנונו מעידים על קדמותו הרבה (לא יאוחר מן המאה ה-5 לספירה) ועל הורתו בארץ ישראל, כברכות מפוייטות נוספות שהשתמרו בחלקן עד לימינו. בראשי הטורים מופיע אקרוסטיכון אלף-בית מלא, ללא חריזה, וללא חתימת שם הפייטן, שאכן אינו ידוע לנו.


Have more information? Found a mistake?