כי האדם עץ השדה

Commercial recording

Creators:

	כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

	‏"כי האדם עץ השדה" הוא שיר מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך ובוצע לראשונה על ידי נורית גלרון. השיר הופיע לראשונה בשנת 1981 באלבום "שירים באמצע הלילה" שבו שרה גלרון משירים שכתב נתן זך במיוחד לאלבום הזה, ובשיתוף עם המלחינים. שירו של זך ינק ממורשת ותיקה וענפה של דימויים בספרות היהודית לדורותיה. הדימוי העיקרי בשיר הוא השוואה דו-כיוונית בין האדם לבין העץ, ושותפות גורל ביניהם. מצד אחד, העץ והאדם שותפים לטעם החיים והצמיחה, אך מהצד השני שותף האדם גם לאכזריות ולסבל שהם מנת חלקו של העץ, עד המוות. זך גם מוסיף שהקבורה באדמה היא סוף חייו של האדם כשם שהיא ראשית חייו של העץ. שירם של נתן זך ושלום חנוך הפך לאחד משירי האבל המושמעים בישראל במקרי אסון. את המעמד הייחודי הזה שלו אפשר להסביר בנסיבות שבהן הוא התפרסם והתקבל – באוקטובר 1981 נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, ושבוע וחצי לאחר מכן מת פתאום גם משה דיין. היתה זו תקופת החגים, שבה צוין יום השנה השמיני למלחמת יום כיפור. כל אלה יצרו תחושות דכדוך וחשש מפני הבאות, וההשמעות הרבות של השיר ברדיו לאחר מותם של סאדאת ודיין הביאו לזיהויו עם אותן תחושות . בערוב ימיו אמר זך כי השיר הזה היה אחד משני היחידים שכתב בחייו על המוות, אך קבל על כי רבים החמיצו את תוכנו המורבידי ומצאו בו תכנים אחרים. הוא סיפר: "אני שונא לשמוע את השיר הזה, הוא מסמל תמיד אסון. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים, הייתי רץ הביתה לראות מי מת".

Performer	פולק, עמית
Record Company	[ישראל] : [מוציא לאור לא ידוע]
Creation Date	2022
Creators	חנוך, שלום 1946- (מלחין) פולק, עמית (זמר, מעבד מוזיקלי) זך, נתן 1930-2020 (מחבר) רוט, שי (מעבד מוזיקלי, מפיק)
Genre	Songs, Hebrew
Physical Description	1 מקור מקוון.
Language	heb
Duration	00:04:35
Notes	מן האלבום רדיו הקצה - זיכרון אחר.
Note on Participants	שי רוט: גיטרות, מקלדות, תכנותים, טמבורין וקולות ; עמית פולק: שירה, סקסופון וקולות ; עומר ספנסר: תופים, בונגוס ; עמרי קרן: גיטרה בס ; אלדר קדם: גיטרה קלאסית ; איתי זנגי: הקלטת שירה, תופים ובונגוס ; מיקס: שי רוט ; מאסטרינג: מאור אלוש.
Production Note	מילים: נתן זך ; לחן: שלום חנוך ; הפקה מוזיקלית: שי רוט ; עיבוד: שי רוט ועמית פולק.
Shelf Number	LINKTON
System Number	997011341460205171

Performer

Record Company

Creation Date

Creators

Genre

Physical Description

Language

Duration

Notes

Note on Participants

Production Note

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of Copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

‏"כי האדם עץ השדה" הוא שיר מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך ובוצע לראשונה על ידי נורית גלרון. השיר הופיע לראשונה בשנת 1981 באלבום "שירים באמצע הלילה" שבו שרה גלרון משירים שכתב נתן זך במיוחד לאלבום הזה, ובשיתוף עם המלחינים.
שירו של זך ינק ממורשת ותיקה וענפה של דימויים בספרות היהודית לדורותיה. הדימוי העיקרי בשיר הוא השוואה דו-כיוונית בין האדם לבין העץ, ושותפות גורל ביניהם. מצד אחד, העץ והאדם שותפים לטעם החיים והצמיחה, אך מהצד השני שותף האדם גם לאכזריות ולסבל שהם מנת חלקו של העץ, עד המוות. זך גם מוסיף שהקבורה באדמה היא סוף חייו של האדם כשם שהיא ראשית חייו של העץ.
שירם של נתן זך ושלום חנוך הפך לאחד משירי האבל המושמעים בישראל במקרי אסון. את המעמד הייחודי הזה שלו אפשר להסביר בנסיבות שבהן הוא התפרסם והתקבל – באוקטובר 1981 נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, ושבוע וחצי לאחר מכן מת פתאום גם משה דיין. היתה זו תקופת החגים, שבה צוין יום השנה השמיני למלחמת יום כיפור. כל אלה יצרו תחושות דכדוך וחשש מפני הבאות, וההשמעות הרבות של השיר ברדיו לאחר מותם של סאדאת ודיין הביאו לזיהויו עם אותן תחושות .
בערוב ימיו אמר זך כי השיר הזה היה אחד משני היחידים שכתב בחייו על המוות, אך קבל על כי רבים החמיצו את תוכנו המורבידי ומצאו בו תכנים אחרים. הוא סיפר: "אני שונא לשמוע את השיר הזה, הוא מסמל תמיד אסון. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים, הייתי רץ הביתה לראות מי מת".