|
אהבת הדסה / ר' שלום שבזי אַהֲבַת הֲדַסָּה עַל לְבָבִי נִקְשְׁרָה וַאְנִי בְּתוֹךְ גּוֹלָה פְּעָמַי צוֹלְלִים לוּ יֵשׁ רְשׁוּת לִי אֶעֱלֶה אֶתְחַבְּרָה תּוֹךְ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן אֲשֶׁר הֵם נֶהְלְלִים שַׁחְרִית וְעַרְבִּית בַּת נְדִיבִים אֶזְכְּרָה לִבִּי וְרַעְיוֹנַי בְּחֵשֶׁק נִבְהֲלִים בִּנְעִים זְמִירוֹת מִנְּדוּד אֶתְעוֹרְרָה וַאְנִי וְרַעְיָתִי בְּרִנָּה צוֹהֲלִים בִינוּ עֲדַת קֹדֶשׁ בְּשִׁירָה חֻבְּרָה חָתָן וְהַכַּלָּה בְּחֻפָּה נִכְלְלִים זֶה יוֹם שְׂמָחוֹת לַאֲיֻמָּה יָקְרָה כִּי הִיא וְדוֹדָהּ חֵן וְחֶסֶד גּוֹמְלִים יַחְדָּו עֲלֵי שֻׁלְחָן וְכוֹס דּוֹדִי קְרָא זַמֵּן שְׂרִידֵינוּ וְכָל הַנִּסְגְּלִים מִכּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשְׂמְחָה וַאְזַמְּרָה אוֹצִיא לְכָל סוֹדִי וְאָשִׁיב שׁוֹאֲלִים שֵׁם טוֹב לְמַשְׂכִּילִים בְּדַעַת יָשְׁרָה כִּי הֵם עֲלֵי יִצְרָם בְּוַדַּאי מוֹשְׁלִים תַּאְוַת לְבָבָם לַעֲשׂוֹת טוֹב גָּבְרָה יַעְלוּ לְגַן עֵדֶן וְחַיִּים נוֹחֲלִים אַהְבַת יְחִידָתִי לְטוּב אֵל נָהֲרָה בָּרוּךְ שְׁהוּא נוֹתֵן שְׂכַר כָּל פּוֹעֲלִים שָׁלוֹם כְּנָהָר לַעֲדָתִי יִנְהֲרָה זָקֵן וְגַם בָּחוּר וְכָל הָעוֹלְלִים אָנָא |
| השיר "אהבת הדסה" לרבי שלם שבזי הוא אחד משירי הגאולה המפורסמים והחביבים ביותר על יהודי תימן. הוא מושר בכל עת מצוא ובפרט במשתאות חתנים. מפאת חביבותו זכה השיר למספר נעימות שרובן ידועות עד היום ומושמעות מפי זמרים צעירים כמבוגרים. דומה כי לחיבת השיר תרמו מספר גורמים, וראשון שבהם הוא שילוב יסוד האהבה כביטוי אלגורי לכיסופי הגאולה. רגש האהבה וגעגועי החתן לכלה מביעים בצורה מהימנה את כיסופיה העזים של האומה לגאולה ולשיבת ציון. אהבת דודים קדמונית זו שבין כנסת ישראל לבין אביה שבשמים הופנמה עמוק בתודעת האומה, ובקרב יהדות תימן הדוויה והאמונה על פסוקי המקרא ומדרשי חז"ל קיבלה אופי של מתח משיחי שהלך והתעצם בהתגבר תלאות הקיום. |
| • אַהֲבַת הֲדַסָּה עַל לְבָבִי נִקְשְׁרָה - אהבת השכינה המכונה הדסה כמו קשורה על לבבי, ככתוב במשלי ו, כא: קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד עָנְדֵם עַל גַּרְגְֹּרתֶיךָ. • וַאְנִי - עם ישראל. • בְּתוֹךְ גּוֹלָה פְּעָמַי צוֹלְלִים - שקוע במעמקי הגלות. • לוּ יֵשׁ רְשׁוּת לִי אֶעֱלֶה אֶתְחַבְּרָה - מי ייתן ותבוא שעת הגאולה, שעת רצון, שאז אוכל לעלות לארץ ישראל ולהידבק בשכינה. • שַׁחְרִית וְעַרְבִּית בַּת נְדִיבִים אֶזְכְּרָה - בוקר וערב אני זוכר את השכינה המכונה בת נדיבים כנאמר בשיר השירים ז, ב: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב. • לִבִּי וְרַעְיוֹנַי בְּחֵשֶׁק נִבְהֲלִים - לבי ומחשבותי סוערים והוגים באהבת השכינה. • בִּנְעִים זְמִירוֹת מִנְּדוּד אֶתְעוֹרְרָה - ע"י נועם הזמירות והניגונים אני משתחרר ומתעורר מתחושת הגלות והנדודים. המשורר משתמש כאן במושג "נעים זמירות" המתקשר לדוד המלך שמכונה "נעים זמירות ישראל", לכן אפשר לפרש שה"זמירות" הם גם מזמורי התהלים הנאמרים הן בתפילה והן בכל זמן. • וַאְנִי וְרַעְיָתִי בְּרִנָּה צוֹהֲלִים - ישראל והשכינה צוהלים ושמחים בעת ההתעוררות מהגלות משל הייתה חלום רע. • בִינוּ עֲדַת קֹדֶשׁ בְּשִׁירָה חֻבְּרָה - קריאה לקהל האנשים, לעם ישראל, להתבונן בשיר שחובר. • חָתָן וְהַכַּלָּה בְּחֻפָּה נִכְלְלִים - לכבוד החתן והכלה שעומדים כעת תחת החופה, ובהשאלה לכנסת ישראל, הרעיה השבה אל דודה. • זֶה יוֹם שְׂמָחוֹת לַאֲיֻמָּה יָקְרָה - המשורר מבקש מהנוכחים בשמחת החתונה להעמיד אותה על מימד רוחני אלגורי שמקביל לאיחוד של הקב"ה והשכינה. 'איומה' זהו כינוי לשכינה ע"פ הנאמר בשיר השירים, ו ,ד: נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. • הִיא וְדוֹדָהּ - השכינה והקב"ה. • זַמֵּן שְׂרִידֵינוּ וְכָל הַנִּסְגְּלִים - המשורר מבקש מהקב"ה שיגאל את עם ישראל הנמצאים בגלות. נסגלים- מלשון עם סגולה (שמות, יט, ה). • מִכּוֹס יְשׁוּעוֹת - הכוונה כאן הן לכוס של שמחת החתונה והן לזו של הגאולה במשמעות אליגורית, ע"פ תהילים, קטז, יג: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. • אוֹצִיא לְכָל סוֹדִי וְאָשִׁיב שׁוֹאֲלִים - ע"פ המאמר בגמרא שכאשר נכנס יין יוצא סוד (נכנס יין יצא סוד - עירובין סה, ע"ב). היין של שמחת המצווה מביא את המשורר לגילוי סודות התורה וחשיבות לימוד התורה שהיא התרופה לגלות ולהבאת הגאולה. • שֵׁם טוֹב לְמַשְׂכִּילִים בְּדַעַת יָשְׁרָה - אלו הם לומדי התורה שבזכותה מתגברים על יצרם, ע"פ מאמר הגמרא (ברכות יז,ע"א): "אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם..". • תַּאְוַת לְבָבָם לַעֲשׂוֹת טוֹב גָּבְרָה - אחרי שכבר הכניעוה את היצר כל תאוות ליבם ורצונם פונה אל הטוב. • יַעְלוּ לְגַן עֵדֶן וְחַיִּים נוֹחֲלִים - והם נוחלים חיי נצח, חיים של אמת. • אַהְבַת יְחִידָתִי לְטוּב אֵל נָהֲרָה - יחידתי זו נפשי, השואפת לטובו של האל וחפצה באורו. • שָׁלוֹם כְּנָהָר לַעֲדָתִי יִנְהֲרָה - הגאולה תהיה כנהר שוטף וזורם, ע"פ הנאמר בישעיהו סו,יב: כִּי כֹה אָמַר יְיָ הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף. המשורר עושה פה שימוש יפה בלשון נופל על לשון כאשר המלה נהרה יכולה להתפרש גם כאור. • זָקֵן וְגַם בָּחוּר וְכָל הָעוֹלְלִים - מוטיב חוזר בשירת שבזי המסיים את שירתו בפניה אל הקהילה. |
| Title |
אהבת הדסה / תימן–חוגריה / אפרים יעקב |
|---|---|
| Tradition |
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - חוגריה |
| Melodic tradition |
אהבת הדסה / תימן-חוגריה |
| מאפייני הקלטה -eng |
הקלטת שדה |
| Scale |
כללי |
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Cycle of Life |
חתונה |
| Composer |
ללא מלחין ידוע |
| Language |
עברית |
| Performance Rating |
4 |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
