|
על היכלי / ר' יהודה בן שמואל אבן עבאס עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה בְּכִי נַפְשִׁי עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם אֶרֶץ צְבִי צְבִי יְרוּשָׁלַיִם וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה סִפְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ וּשְׂאִי קִינָה עַל אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה חִזְקוּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם נָקָם אֶלְבַּשׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכּוֹן כְּבַתְּחִלָּה כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וּתְהִלָּה |
|
קינה לתשעה באב בקהילות הספרדיות הנאמרת בתפילת שחרית. זוהי הקינה הראשונה בחטיבה של שלוש קינות הנאמרות ברצף אל מול ההיכל - ארון הקדש, לפני הוצאת ספר התורה. הקינות הללו נאמרות בנעימת בכי מול ארון הקודש החף מכל קישוט כיאה ליום צער על החורבן. זהו אחד מהרגעים המשמעותיים במהלך התפילה – ספר התורה מובל מארון הקודש אל התיבה בדממה, כשהוא עירום מקישוטיו הרגילים, ללא שירה וריקודים המלווים בדרך כלל את המעמד. הפזמון החוזר בפיוט - וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה - מהדהד בתוכו את הפאר והחורבן כאחת - מצד אחד שימוש במלים תִפְאֶרֶת, עִיר הַהֻלָּלָה; מצד שני, אותה מלה עצמה - הַהֻלָּלָה - נשמעת כמו יללה. הפיוט השני ברצף הפיוטים פותח אף הוא במלות יללה ובכי: סִפְדִי וְהֵילִילִי תּוֹרַת יְקוּתִיאֵל והוא ממשיך בכך את הפיוט שלפניו, המסתיים במלים - סִפְדִי תוֹרָה; הפיוט השלישי פותח במלים: קוּמִי וְסִפְדִי תּוֹרָה. ואכן, כל שלושת הפיוטים הללו עוסקים בצערה של התורה - הפיוט הראשון - עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה - פותח אמנם בבכיו של עם ישראל אבל ממשיך ומסיים בבכיה של התורה עצמה המבכה את עצמה, את החורבן והגלות. |
| • הֵיכָלִי – בית המקדש. • עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם – חורבן בית המקדש הראשון והשני, ששניהם התרחשו בט' באב. • אֶרֶץ צְבִי – אחד משמותיה של ארץ ישראל (כפי שמופיע מספר פעמים במקרא), והוא לשבח לה. רס"ג מפרש צבי מלשון צביון=רצון, שהיא הארץ שהקב"ה חפץ בה ורוצה אותה. • בֵּית תִּפְאַרְתִּי – בית המקדש. • שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה – לשממה, החריב. • הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת – נתנני בידי ישמעאל, כפי שמתואר היחס בין נביות לישמעאל בבראשית לו, ג: וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת. • אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה - כינויים בהם משתמש יחזקאל בנבואותיו על מנת לתאר את מלכות ישראל - המכונה אהלה ומלכות יהודה – המכונה אהליבה. על פי יחזקאל כג, ד: וּשְׁמוֹתָן אָהֳלָה הַגְּדוֹלָה וְאָהֳלִיבָה אֲחוֹתָהּ וַתִּהְיֶינָה לִי וַתֵּלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּשְׁמוֹתָן שׁמְרוֹן אָהֳלָה וִירוּשָׁלַם אָהֳלִיבָה. • נָפַל נִזְרֵךְ – כתרך, ירדת מגדולתך. • דְבִירְכֶם – בית מקדשכם. • נָקָם אֶלְבַּשׁ – המשורר מדמה את האל לובש בגדי נקמה ומשיב מלחמה שערה לאויבי ישראל, עפ"י נבואתו של ישעיהו (נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּראשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. • כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה – על פי נבואת הנחמה המופיעה באופן זהה בישעיהו ב, ג ובמיכה ד, ב: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְיָ אֶל בֵּית אֱלֹוהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָם. |
| חלב: מקאם ביאת ספרדי-ירושלמי: מקאם ראסט משקל: 4/4 כמו בפיוטים עתיקים נוספים, דוגמת פיוטי הסליחות וקינות נוספות לתשעה באב, גם כאן מתקבל הרושם שהלחן, אשר התגלגל לאורך מאות שנים בקהילות שונות ובזמנים שונים, התפתח למספר לחנים בעלי קווי דמיון רבים, שביניהם הבדלים. שני הלחנים, החלבי והירושלמי, מבוססים על מוטיב מלודי כמעט זהה ואף המשקל שלהם זהה. הם גם מתרחשים באותה מערכת צלילים - מערכת הראסט - אולם בהבדלים מסוימים. ההבדל הבולט ביותר הוא בתחום ההתרחשות: לעומת הלחן הירושלמי, המתרחש בתחום ארבעת הצלילים הראשונים בסולם והמסתיים בצליל הראשון במערכת – מה שיוצר טטראקורד ראסט, הלחן החלבי מתרחש בין הצליל השני לששי, ואף מסתיים בצליל השני - מה שיוצר טטראקורד ביאת. אגב, דמיון מוטיבי זה קיים גם בין שני הלחנים הללו לבין הלחן הבבלי לקינה זו, אולם שם מתבצע הלחן במקאם ממשפחת מקאמים אחרת - משפחת החיג'אז. |
| Title |
על היכלי / ספרד ירושלים / ראסט / עזרא ברנע |
|---|---|
| Tradition |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
| Melodic tradition |
על היכלי / ספרד ירושלים / ראסט |
| מאפייני הקלטה -eng |
מסחרי |
| Scale |
מקאם: ראסט |
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Composer |
ללא מלחין ידוע |
| Language |
עברית |
| Performance Rating |
5 |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
