|
להוד כלה / לא ידוע לְהוֹד כַּלָּה, לְהוֹד כַּלָּה לְהוֹד כַּלָּה, לְהוֹד כַּלָּה יְרַנֵּן פִּי בְּקוֹל זִמְרָה בְּמַקְהֵלִים לְהוֹד כַּלָּה לְהוֹד כַּלָּה יְפַת מַרְאֶה לְבַב בָּשָׂר מְנַת חֶבְלָהּ תְּמִימָה הִיא וְגַם בָּרָה מַהֲלָלָהּ לְרֹב שִׂכְלָהּ הֲלֹא יִבְטַח בְּאִשָּׁה זֹאת מְלֵאַת חֵן לְבַב בַּעְלָהּ לְךָ אֵלִי תְּחִנָּתִי יְמֵי שַׁלְוָה תְּנָה נָא לָהּ וּתְרַוֶּה יְמֵי דּוֹדָהּ בְּטוֹב דַּרְכָּהּ וּבְרֹב שִׂכְלָהּ וְהִתְעַנֵּג בְּבֵית אִישָּׁהּ בְּיַלְדֵי חֵן וּבִתְהִלָּה |
|
פיוט חתונה במסורת יהודי לוב, השם במרכזו את הכלה. הכלה מתוארת בו הן מצד המראה שלה – יופיה וחנה, הן מצד חכמתה הרבה ודרכה הטובה. בפיוט קצר זה מופיע, באופן מרומז למדי, שיבוץ ממזמור 'אשת חיל' שבמשלי (בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר). על כן נראה כי גם חתימתו בתהילת הכלה מהדהדת לחתימת מזמור 'אשת חיל' בפסוק תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. |
| • לְהוֹד כַּלָּה... יְרַנֵּן פִּי בְּקוֹל זִמְרָה – אשיר לכבוד תפארתה של הכלה. • בְּמַקְהֵלִים – בציבור, לפי תהלים כו, יב ...בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'. • יְפַת מַרְאֶה – כך תוארה שרה (בבראשית יב, יא), וכך תוארו גם רחל (שם כט, יז) ותמר בת אבשלום (בשמואל ב יד, כ"ז). • לְבַב בָּשָׂר מְנַת חֶבְלָהּ – נפל בחלקה לב בשר. נראה כי משמעות ביטוי זה כאן הוא לב רגיש, לפי הפסוקים מיחזקאל יא, יט ...וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר וכן שם, לו, כו וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. • תְּמִימָה הִיא וְגַם בָּרָה – היא שלמה וטהורה. התואר בָּרָה מתייחס לרעיה בשיר השירים (ו, ט–י): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ... מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה... • מַהֲלָלָהּ לְרֹב שִׂכְלָהּ – היא מהוללת בשל חכמתה הרבה, על דרך הפסוק ממשלי יב, ח לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ... • הֲלֹא יִבְטַח בְּאִשָּׁה זֹאת מְלֵאַת חֵן לְבַב בַּעְלָהּ – הרי לב בעלה יבטח באשה חיננית זו. המשפט מבוסס על הפסוק המדבר על אשת חיל: בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר (משלי לא, יא). • לְךָ אֵלִי תְּחִנָּתִי יְמֵי שַׁלְוָה תְּנָה נָא לָהּ – אני מתחנן אליך, א-לי, שתתן לה ימי שלוה. תחילת המשפט בנויה לפי המבנה התחבירי של הפיוט הידוע 'לך אלי תשוקתי'. בסופו מהדהדת תפילת משה על אחותו מרים שנצטרעה: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ (במדבר יב, יג). • וּתְרַוֶּה יְמֵי דּוֹדָהּ בְּטוֹב דַּרְכָּהּ וּבְרֹב שִׂכְלָהּ – בעלה ירווה רוב נחת מדרכה הטובה ומשכלה הרב. • וְתִתְעַנֵּג בְּבֵית אִישָּׁהּ בְּיַלְדֵי חֵן וּבִתְהִלָּה – ואף היא תמצא עונג בחיי נישואיה בילדיה בעלי החן ובשבח שבו יהללו אותה. |
| Title |
להוד כלה / לוב / הרב פריג'א זוארץ |
|---|---|
| Tradition |
ספרדים צפון אפריקה - לוב |
| Melodic tradition |
להוד כלה / לוב |
| מאפייני הקלטה -eng |
הקלטת שדה |
| Scale |
כללי |
| Cycle of Life |
חתונה |
| Composer |
ללא מלחין ידוע |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
