|
אֱנוֹשׁ נוֹצָר וְכָל נִבְרָא הָבוּ כָבוֹד וְתִפְאָרָה וּתְנוּ חֹסֶן עוֹז לַתּוֹרָה יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה מִפְּנִינִים הִיא יְקָרָה יְאוֹת קוֹל שִׁירָה וְזִמְרָה לִכְבוֹד תּוֹרָה הַהֲדוּרָה לִכְבוֹד סֵפֶר הַתּוֹרָה הֲלֹא הִיא רַהַב מַחֲצֶבֶת מְחוֹלֶלֶת הַתַּנִּינִים מַצֶּלֶת מֵאֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וּמִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם מְדוֹרָהּ וְעַל הָאָרֶץ יָרַד אוֹרָהּ עַל יַד אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה לִכְבוֹד תּוֹרָה הַהֲדוּרָה לִכְבוֹד סֵפֶר הַתּוֹרָה |
|
פיוט להוצאת ספר תורה ולשמחת תורה במנהג יהודי ג'רבה. מחברו, ר' אהרן פרץ, מגדולי חכמי ג'רבה במאה ה-18, חתם שמו בראשי המחרוזות. הפיוט כולו שזור אהבה עזה לתורה – נושא מרכזי בכמה מפיוטיו הידועים ביותר של ר' אהרן פרץ. הפייטן פונה לקהלו, ולאחר מכן לנפשו, בבקשה לרדוף אחר לימודה וקיום מצוותיה, ולכבד תלמידי חכמים. רבים הם הפייטנים שכתבו ושרו בשבחה של תורה; במה מיוחד הפיוט שלפנינו? מיכל שרף, שחקרה את פיוטיו של ר' אהרן, העמידה על כך שאצל פייטני תוניס בתקופה זו התורה מדומה לעתים לאהובה שיש לחלצה כביכול מארמונה המקורי – מן השמים. ואכן פייטננו ממשיך מסורת מדרשית ענפה המתארת את משה רבנו כמי שהצליח, חרף התנגדות המלאכים, להוריד את התורה אל הארץ. |
| • אֱנוֹשׁ נוֹצָר וְכָל נִבְרָא הָבוּ כָבוֹד וְתִפְאָרָה וּתְנוּ חוֹסֶן עוֹז לַתּוֹרָה יִרְאַת ה' טְהוֹרָה – האדם, וכל בריות עולם, תנו שבח והלל לתורה, ברוח דברי משורר התהלים (כט, א): מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. ובעוד שבתהלים השבח ניתן לקב"ה, הרי שבפיוט מוסב השבח על תורתו. 'יִרְאַת ה' טְהוֹרָה' – כינוי לתורה, על פי תהלים (יט, י): יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו. • עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה – התורה שורה על הכל. שיבוץ קטע פסוק משמואל ב (כג, ה) כִּי לֹא כֵן בֵּיתִי עִם אֵל כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה... פסוק זה נדרש בתלמוד על ידי ברוריה אשת ר' מאיר בהקשר של לימוד תורה (בבלי עירובין, נד ע"א): "ערוכה בכל ושמורה – אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך, משתמרת, ואם לאו – אינה משתמרת". • מִפְּנִינִים הִיא יְקָרָה – התורה יקרה יותר אף מן הדברים היקרים לאדם. מיוסד על משלי (ג, טו): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ. • יְאוֹת קוֹל שִׁירָה וְזִמְרָה לִכְבוֹד תּוֹרָה הַהֲדוּרָה – קולות שיר ושבח לתורה המכובדת, יהיו רצויים ומבורכים. • הֲלֹא הִיא רַהַב מַחֲצֶבֶת מְחוֹלֶלֶת הַתַּנִּינִים – לתורה כוח עצום. מיוסד כשימוש מושאל לפסוק מישעיהו (נא, ט): עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה' עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין. במקור מתייחס הנביא לזרוע האל, שבכוחה לשבור את מצרים ואת פרעה, המכונה לעתים 'התנין הגדול', וכאן המשורר מסב את תיאור עוצמת האל לתיאור עוצמת התורה; אופייה של עוצמה זו מתברר בטור הבא. • מַצֶּלֶת מֵאֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וּמִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים – כוחה של התורה טמון ביכולתה להציל את האדם מעונש הגיהנום. 'מַּיִם הַזֵּדוֹנִים' – בהשאלה מתהלים (קכד, ה): אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים. • בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם מְדוֹרָהּ וְעַל הָאָרֶץ יָרַד אוֹרָהּ עַל יַד אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה – מקומה הטבעי של התורה הוא בשמים, ולא ירדה התורה אל הארץ אלא בזכות משה רבנו, שהביאה לכאן. רעיון זה נזכר הרבה בדברי חז"ל, למשל במדרשים המוסבים על הפסוק ממשלי (כא, כב): עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה, שכך דרשו בו (ויקרא רבה, פרשה לא): "'עלה חכם' – זה משה, [שנאמר:] 'ומשה עלה אל האלהים' (שמות יט, ג). 'ויורד עוז מבטחה'... – 'עוז', זו תורה... 'מבטחה' – שבטחונן שלמלאכים עליה, שהיו סבורין שלהם ניתנה התורה, עד שאמר להם הקב"ה 'ולא תמצא בארץ החיים' (איוב כח, יג)" (וראו גם את האגדה על ריב משה והמלאכים בקבלת התורה, בבלי שבת, פח ע"ב). • רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ מְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל תִּלָּם – מי שמתאמץ ללמוד את התורה ולקיים מצוותיה, הרי הוא כמי שעליו העולם עומד. מבוסס על דברי המשנה במסכת אבות (פ"ה מ"א), המתארת את הצדיקים כמי שמקיימים את העולם, בניגוד לרשעים המאבדים אותו ומסכנים את קיומו. • וְלָקַח מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכָל וָחַי לְעוֹלָם – העוסק בתורה הוא כמי שאוכל את פרי עץ החיים המעניק חיי נצח, כאותו עץ בגן-עדן עליו מסופר בבראשית (ג, כב): וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם. • קוּמוּ מִפָּנָיו בְּמוֹרָא – כבדו אותו, את העוסק בתורה, וקומו מפניו ביראה, על פי הציווי שבספר ויקרא (יט, לב): מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'. • וְאִם מִדַּת יָמָיו קָצְרָה הֲלֹא הוּא גָדוֹל בַּצּוּרָה – ואף אם התלמיד–חכם הוא צעיר בימים יש לקום מלפניו, שהלא תורתו עִמו, והיא ההופכת אותו למכובד. הפייטן מתבסס על דברי הגמרא במסכת קידושין (לב ע"ב): "רבי יוסי הגלילי אומר: אין 'זקן' אלא מי שקנה חכמה". ואכן לדעת רבי יוסי הגלילי יש חובה הלכתית לקום גם לפני תלמיד–חכם צעיר, וכך מכריע גם הפייטן. • נַפְשִׁי עוּרִי מִתּוֹךְ שֵׁנָה בְּצֵל קוֹרַת עֲצָתִי שְׁבִי – לאחר שפנה הפייטן לקהלו והפציר בו לעסוק בתורה ולכבד תלמידי חכמים, הוא פונה כעת אל נפשו-שלו, ומעורר אותה להקשיב לעצתו – אותה עצה שהפנה עד כה לזולתו. • וּמֵי שֵׂכֶל חָכְמָה וּבִינָה בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה תִּשְׁאֲבִי – אם תשמעי לעצתי, תהיי כמי שכביכול שואבת את מי התורה (שכן התורה משולה למים), ותעשי זאת בשמחה. מיוסד על ישעיהו (יב, ג): וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. • זוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ יְשָׁרָה מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּבָרָה עֵינֵי הַשֵּׂכֶל מְאִירָה – דרך התורה היא דרך ראויה ומועילה לאדם, ככתוב בתהלים (יט, ח): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. • פִּי יֹאמַר וְלִבִּי יַחְמֹד רְצֵנִי אֵל בְּבַקָּשָׁתִי – בחתימת שירו פונה הפייטן לקב"ה ומבקשו לסייע לו לעשות את שפיו אומר וליבו חפץ, כלומר – לדבוק בתורה. • צוֹר תְּעוּדָה וַחֲתֹם לִמּוּד בְּקִרְבִּי עַד בֹּא יוֹם חֲלִיפָתִי – סייע לי לצרור את התורה כתעודה כתובה החתומה בלבי, עד יום מותי. מיוסד על ישעיהו (ח, טז): צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. • בְּאָהָלְךָ עוֹלָמִים אָגוּרָה וְנִשְׁמָתִי לְךָ תְּשׁוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים צְרוּרָה – אני משתוקק לשהות במחיצתך לנצח, ולהעניק לך את נשמתי; נראה שהפייטן מתייחס כאן לזמן שלאחר מותו, אותו הוא רואה כהמשך לעיסוקו בתורה בחייו: כשם שבחייו הוא מבקש לעסוק בתורה ולזכות בכך לקרבת אלוהים, כך במותו הוא מייחל שנשמתו תזכה, על ידי כך, לקרבת אלוהים. |
| Title |
אנוש נוצר / ג'רבה / בנימין חדאד |
|---|---|
| Tradition |
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה |
| Melodic tradition |
אנוש נוצר / ג'רבה |
| Scale |
כללי |
| Cycle of the Year |
שבועות |
| Composer |
ללא מלחין ידוע |
| Language |
עברית |
| Performance Rating |
1 |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
