|
פורים פורים לנו / ר' יוסף שלום גלייגו פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ יִתְרוֹמַם שֵׁם אֱלֹהֵינוּ הַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ [לָנוּ] פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ גּוֹלִים בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ לְהָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... פַּתְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן לְהַכְרִית אֶת עַם לֹא אַלְמָן בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים אֶל שֶׁבַע מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... לָבַשׁ נָקָם וְלִי חָסָה עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה זֶמֶר חָדָשׁ אֵלָיו אֶשָּׂא עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... וַיּוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה וְאוֹר יָקָר זָרַח לָנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְיָ אִתָּנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ: יִתְרוֹמַם שֵׁם אֱלֹהֵינוּ הַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ גּוֹלִים בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ לְהָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... פַּתְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן לְהַכְרִית אֶת עַם לֹא אַלְמָן בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים אֶל שֶׁבַע מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... לָבַשׁ נָקָם וְלִי חָסָה עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה זֶמֶר חָדָשׁ אֵלָיו אֶשָּׂא עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... וַיּוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה וְאוֹר יָקָר זָרַח לָנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְיָ אִתָּנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... |
|
הפיוט שלפנינו הוא כפי הנראה פיוט פורים שזכה לתפוצה הרחבה ביותר, והוא מושר בלחנים שונים בקרב קהילות יהודי המזרח, צפון אפריקה ומרכז אסיה. הפיוט מגולל בפשטות את סיפור הגזירה וההצלה בימי מרדכי ואסתר. באופיו של הפיוט, גם בצורת הכתיבה וגם באופן השירה מודגשת השמחה על נס ההצלה. אחרי כל בית חוזרים ושונים ומשלשים את המלה פּוּרִים: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ - דבר המעצים ומחזק את תחושת החגיגיות והשמחה, הבולטת בשיר גם בשפע ביטויי השבח, ההלל והשמחה על הנס וההצלה. |
| • בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ – ברוך האל שבחר בנו והצילנו. על פי מסכת שבת פח, ע"א בזמן מתן תורה ישראל קיבלו את התורה מתוך כפיה – כפה עליהם הר כגיגית, ובימי אחשורוש קיבלו את התורה מבחירה. לכן נחשב זמן הפורים כזמן של בחירה מחודשת של ישראל והאל. • מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ – עמלק מכונים ראשית גויים, על פי במדבר כד, כ: וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. עמלק הוא האומה הראשונה הנלחמת בישראל בצאתם ממצרים, ובכך מבטאת את המרידה באל. המן הוא מזרעו של עמלק ונחשב כהמשך, כביטוי שלו. • כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ – כפי שמתוארת מלחמת עמלק בישראל (שמות יז, ח): וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם. על פי הגרסא הנוספת נִלְחָם לָנוּ, המשמעות משתנה – גם שם, ברפידים, כמו במגילת אסתר – האל נלחם לנו את מלחמתנו בעמלק, בצורר. • סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ – מגילת אסתר מאופינת בהסתרת פנים של האל. לאורך כל המגילה לא מופיע שמו של האל, בשמה של המגילה רמוזה ההסתרה, וכל השתלשלות נפילת ישראל ונס גאולתם נעשית בדרך טבעית היוצרת את ההסתר של האל. • יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ – מלשון נשגב, גבוה וכן מלשון הגנה ומחסה. האל מצוי במקום גבוה ומהווה הגנה ומחסה לישראל. על פי הלשון בתהלים מו, ח: ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. • פַּתְשֶׁגֶן – מילה בפרסית, המופיעה פעם אחת במגילת אסתר ג, יד: פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב, ופירושה, על פי האבן עזרא – העתק. הכוונה להעתק של גזירת המלך שנשלח לכל מדינה ומדינה. • הַנִּשְׁתְּוָן – מילה בארמית, ומשמעותה איגרת, המופיעה מספר פעמים בספר עזרא: וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית (ד, ז). • עַם לֹא אַלְמָן – עם ישראל, שלמרות מה שנראה כאילו הדוד, הקב"ה נטש אותו, הוא איננו אלמן. על פי ירמיהו נא, ה: כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאוֹת. • בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ – האויב מסוגל היה לנהוג כחית טרף, הבולעת את טרפה בעודו בחיים. על פי תהלים קכד, ג: אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. • שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים אֶל שֶׁבַע מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים –אחשורוש שלח את דבר הגזרה לכל מדינה ומדינה – מאה עשרים ושבע המדינות שבשליטתו, כמתואר במגילת אסתר ג, יג-טו: וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים...הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ. • לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ – לולי האל שהושיע את ישראל, הגזרה היתה מתקיימת ועם ישראל היה מושמד. • לָבַשׁ נָקָם – האל כמו לבש בגדי נקם ונלחם באויבינו המבקשים לכלותנו. על פי התיאור המופיע בנבואת הנחמה בישעיהו נט, יז: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. • וְלִי חָסָה – ואותי הציל, מלשון חסות. כאן המשורר מעביר את לשון הגאולה ללשון יחיד, הנס נעשה לכלל ישראל אך גם לכל אחד ואחד. לשון המופיעה בכמה מקומות במקרא, לדוגמא בתהלים מו, ב: אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד. • עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה – ההצלה נעשתה על ידי מרדכי, המכונה איש ימיני – משבט בנימין, ואסתר – היא הדסה. כפי שמופיע במגילת אסתר ב, ה: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. וכן שם ב, ז: וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם. • עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ – עד הזמן הזה עוזר לנו ה'. על פי הלשון המופיע בשמואל א ז, יב: וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ ה', וכך מופיע גם בתפילת נשמת כל חי - עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך. • וַיּוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה – על פי הלשון בישעיהו לה, י: וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן...שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. • לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה וְאוֹר – על פי לשון המגילה בתיאור הנס, אסתר ח, טז: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר. • מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן – אחד מציווי החג לשתות יין. • וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן – אחת ממצוות החג, לשלוח מנות לאביונים. • וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְיָ אִתָּנוּ – בקשה לגאולה, על פי הלשון בנבואת ישעיהו (נב, ח): כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. הביטוי נראה עין בעין מופיע בהקשר לגילוי ה' בהר סיני (במדבר יד, יד): אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה – זו בקשה לגאולה וקירבה גדולה לאל, בדומה להתגלות האל בהר סיני. |
| Title |
פורים פורים לנו |
|---|---|
| Cycle of the Year |
פורים |
| Prayer Time |
אחר |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
