|
יה עזרתי / ר' חיים שאול עבוד יָהּ עֶזְרָתִי מִן שְׁמַיָּא שְׁלַח נָא גוֹאֲלִי דִּמְעָה תִזַּל מִן עֵינַיָּה עַל כָּל מַעֲלָלִי אֵל רָם אָשִׁיר לָךְ תָּמִיד אֵל חַי וְקַיָּם חַיִּים וּמָזוֹן תֵן לְעַם עוֹבֵד יָהּ כַּמָּה זְמָן הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב לוֹחֵם שׁוּב אֵל חֲבִיבִי רְעֵנִי וְגַם תְּנָה לִי חֵן אָשִׁיר לָךְ... בֵּית קָדְשִׁי לָמָּה עֲזַבְתּוֹ הַשְׁרֵה שְׁכִינְתָּךְ עֲלֵהּ הַחְזֵר יָהּ אָבִי תִפְאַרְתּוֹ וּלְצָרוֹתַי שִׂים קֵץ אָשִׁיר לָךְ... שְׁעֵה אֵל רַחֲמָן שִׂיחָתִי אָהּ וּשְׁפַע עָלַי מֵהוֹדָךְ יָהּ עֶזְרָתִי יָהּ חֶמְדָּתִי יָהּ תִּקְוָתִי מִן שְׁמַיָּא חוּס וַחֲמֹל עָלַי יָהּ מִן שְׁמַיָּא |
| שיר של ר' חיים שאול עבוד, שחיבר מלים עבריות ללחן של שיר ערבי. בשל הרצון להיצמד ככל האפשר לצליל המקורי של המלים הערביות חוזרות בשיר מלים שעשויות להישמע בשתי השפות, כמו יָהּ, וכן שימוש במלים המזכירות את החריזה במקור הערבי - שְׁמַיָּא, עֵינַיָּה. |
| • יָהּ עֶזְרָתִי מִן שְׁמַיָּא – המילים הפותחות את הפיוט, מתבססות על המילים של השיר המקורי בערבית: יא לוועתי יא שקאיא. בכך שומר המשורר על הצליל המקורי של מלות השיר בערבית, תוך התייחסות למקורות ישראל. • יָהּ – שמו של האל, וכאמור המחליפה של המילה הערבית: יא. • עֶזְרָתִי מִן שְׁמַיָּא – אתה עזרתי מן השמיים. שמיא – שמיים בארמית. • דִּמְעָה תִזַּל מִן עֵינַיָּה – דמעות זולגות מעיני. המשורר מקשט כאן את המילה, על מנת שתתחרז עם המילה שמיא בשורה הקודמת. • עַל כָּל מַעֲלָלִי – על כל חטאי ועוונותי. הגאולה, עליה מבקש המשורר, מתבטאת גם בגאולת הפרט, במשמעות של סליחה וכפרה ושחרור ממשא העוונות. • אֵל רָם – כינוי של כבוד לאל שהוא רם ונישא. • אָשִׁיר לָךְ תָּמִיד אֵל חַי וְקַיָּם – המשורר כביכול נשבע שבועה מלאת רגש: תמיד אומר לפניך שירה! סמיכות המילים תמיד, ואל חי וקיים, מופיעה בתפילת ערבית, בברכת קריאת שמע: אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. • חַיִּים וּמָזוֹן – גם בעת הבקשה הגבוהה לגאולה, לא שוכח המשורר לבקש גם על הצרכים הבסיסיים: חיים ומזון. • לְעַם עוֹבֵד יָהּ – לעם ישראל העובד אותך למרות קושי וצער הגלות. • כַּמָּה זְמָן הִסְגַּרְתַּנִי– כמה זמן מסרתני ביד אויבי. • בְּיַד אוֹיֵב לוֹחֵם – ביד אויבי העם המשעבדים אותו. כל השורה הזאת מובאת פה במשמעות הפוכה מהפסוק בתהלים (לא, ט): וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי. • שׁוּב אֵל חֲבִיבִי רְעֵנִי – שוב לרעות, להנהיג, את עם ישראל המשול כאן לצאן. • וְגַם תְּנָה לִי חֵן – תנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך, כפי שמצאתי חן בעיניך לראשונה. • בֵּית קָדְשִׁי – בית המקדש. • הַשְׁרֵה שְׁכִינְתָּךְ עֲלֵהּ – חזור והשרה שכינתך עליו. • הַחְזֵר יָהּ אָבִי תִפְאַרְתּוֹ – החזירהו לתפארתו ולהדרו, כפי שהיה בימי בית ראשון ושני. כמו שנאמר במסכת בבא בתרא (ד, ע"א), על אודות בית המקדש השני שבנה הורדוס: מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה [מימיו]. • וּלְצָרוֹתַי שִׂים קֵץ – אמור די לגלותי. • שְׁעֵה אֵל רַחֲמָן שִׂיחָתִי אָהּ – בקשה מהאל שיפנה לתפילתו ולא ישיבהו ריקם. המילה "אה" נשמעת כאן הן כאנחה והן כפנייה של קרבה, כדבר איש אל רעהו. • וּשְׁפַע עָלַי מֵהוֹדָךְ – הראה לי את אורך ותפארתך. יתכן גם שבמימד נוסף, קבלי, מתייחס המשורר לספירת ההוד ומבקש מהאל שישפיע לו שפע מאותה ספירה. על פי המדרש, ספירת הוד מסומלת על הקרקע, בין היתר, בבית המקדש. כפי שכתוב בבבלי ברכות נח, ע"א: "תנא משמיה דרבי עקיבא, לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף, והגבורה זו מכת בכורות, והתפארת זו מתן תורה, והנצח זו ירושלים, וההוד זו בית המקדש". • יָהּ עֶזְרָתִי יָהּ חֶמְדָּתִי – המשורר פונה אל האל בתארים של חיבה ותחנונים, ומבקשהו שירחם עליו מן השמיים, ובכך מסיים את תפילתו ובקשתו לגאולת העם והשכינה. |
| Title |
יה עזרתי |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
