|
(סימן בנימין) בּוֹרֵא עַד אָנָּה יוֹנָתְךָ בִּמְצוּדָה תּוֹךְ פַּח הַמּוֹקֵשׁ עֲנִיָּה וּמְרוּדָה וּבְלִי בָנֶיהָ יוֹשֶׁבֶת גַּלְמוּדָה צוֹעֶקֶת אָבִי נָעָה גַּם נָדָה מִקִּנָּהּ הַיּוֹנָה וּלְקֶרַח וְחֹרֶב יוֹם וָלַיְלָה חוֹנָה הִיא מִתְחַרֶדֶת מֵחֶרֶב הַיּוֹנָה מִשִּׁנֵּי לָבִיא יָהּ עֵת עָזַבְתָּ אוֹתָהּ בְיַד טוֹרֵף אָכַל הַצַּוָּאר וּמָלַק הָעֹרֶף עָבְרוּ הַשָּׁנִים גַּם קַיִץ גַּם חֹרֶף אֶשָּׂא עֹל אוֹיְבִי מִי יִתֵּן אֵלֶיהָ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים לָעוּף בִּגְבָעוֹת וּלְדַלֵּג בֶּהָרִים לָבוֹא עִם דּוֹדָהּ אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים אָז אֶשְׁכַּח עָצְבִּי יוֹעֲצִים עָלֶיהָ עֵצוֹת הִיא אֲנוּשָׁה זָרִים אַכְזָרִים שָׂמוּהָ חֲלוּשָׁה בְּעֹל כָּבֵד בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה גָדוֹל מַכְאוֹבִי נַחֵם עַל לִבָּהּ אֵל שׁוֹכֵן בִּמְרוֹמִים דַּבֵּר נֶחָמָה עַל לֵב הָעֲגוּמִים קַבֵּץ נִדָּחִים פְּזוּרִים בָּעַמִּים וְגוֹאֵל תָּבִיא |
|
פיוט מתוך סדר הקינות לתשעה באב, במנהגי מרבית הקהילות הספרדיות. מחברו של הפיוט ידוע לנו רק במו הפרטי, החתום בראשי הבתים – בנימין. זהו פיוט יוצא דופן בנוף הקינות שכן הוא איננו מבכה את החורבן כדרך כלל הקינות של תשעה באב, אלא מעמיד במרכזו את היונה המבקשת מנוח, כדימוי לעם ישראל. נותר רק לתמוה ולהצטער על כך שפיוט יפה כמותו, נדחק למסגרת כמו זו של תשעה באב, ועל כן מושר רק פעם אחת בשנה, ולא בנסיבות משמחות. כך או כך, אנו ממליצים בחום לשלב את הפיוט הזה כאחד מהפיוטים לכל עת. |
| Title |
בורא עד אנה |
|---|---|
| Scale |
כללי |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
פיוט מתוך סדר הקינות לתשעה באב, במנהגי מרבית הקהילות הספרדיות. מחברו של הפיוט ידוע לנו רק במו הפרטי, החתום בראשי הבתים - בנימין. זהו פיוט יוצא דופן בנוף הקינות שכן הוא איננו מבכה את החורבן כדרך כלל הקינות של תשעה באב, אלא מעמיד במרכזו את היונה המבקשת מנוח, כדימוי לעם ישראל. נותר רק לתמוה ולהצטער על כך שפיוט יפה כמותו, נדחק למסגרת כמו זו של תשעה באב, ועל כן מושר רק פעם אחת בשנה, ולא בנסיבות משמחות. כך או כך, אנו ממליצים בחום לשלב את הפיוט הזה כאחד מהפיוטים לכל עת.
עיון ברשימת הקהילות בהן מופיע הפיוט מעלה פריסה גיאוגרפית מעניינת- ארצות הבלקן (תורכיה, יוון), איטליה, הקהילות הפורטוגזיות של צרפת, אמסטרדם ולונדון וקהילות צפון אפריקה. אולי אפשר להניח שמקורו של הפיוט הוא ספרדי עתיק ומשם התגלגל באמצעות מגורשי ספרד. ניתן גם להבחין ביסוד מוסיקלי משותף למרבית הלחנים, מה שעשוי גם הוא להצביע על מקור משותף אחד, עתיק.
הן מילות הפיוט והן לחניו השונים מבטאים תחושה של געגוע וכיסופים. היונה, דימוי לעם ישראל, מתוארת כאן בצבעים חריפים ועזים - עניה, מרודה, גלמודה, במצודה, חרדה, נעה ונדה, אנושה, חלושה, צועקת - אבי! הצעקה הזו של 'אָבִי' בוקעת מתוך הקינה הזו בכל הלחנים שלה - החזן שר על היונה הצועקת 'אבי, אבי', והקהל עצמו עונה ושר 'אבי, אבי', באופן המבטא היטב את תחושת הכאב והגעגוע. כך גם בתום כל בית ובית חוזר המצלול של 'בִי', 'בִי', ומהדהד שוב את הקריאה אל האב.
הקריאה 'אבי, אבי' מעלה בזיכרון את זעקתו של אלישע כאשר נלקח ממנו מורו ורבו הגדול - אליהו הנביא - שעלה בסערה השמימה: "וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו". נדמה שהצעקה הזו מהדהדת כאן, בקריאה קצת אחרת - כאילו קוראת היונה, עם ישראל, לאביה ואומרת: אבי, ראה את רכב ישראל ופרשיו - מה יהא עליהם, עד מתי?
Have more information? Found a mistake?
