|
והללויה החתן הזה / לא ידוע וְהַלְלוּיָהּ הֶחָתָן הַזֶּה תִּתְבָּרֵךְ בְּרָכָה צְפוּנָה וְתִגְדַּל מַעֲלָתָךְ כְּמַעֲלַת חַנָּה וְאֶלְקָנָה וּכְמַעֲלַת רוֹעִים שִׁבְעָה וּנְסִיכִים שְׁמוֹנָה וְהַלְלוּיָהּ |
| פיוט חתונה במסורת יהודי תימן. זהו פיוט מסוגת ה'הלל', כלומר שיר קצר בפרוזה מחורזת שבו מברכים המשתתפים את בעל השמחה. את ה'הללות' נוהגים לשיר כשהחתן נכנס לבית או במהלך סעודת החתונה ו'שבע ברכות'. כל 'והללויה' מסיימת פרק של 'נשיד' ו'שירה' ומסמנת תחילתו של פרק חדש - ה'הללות'. בדרך כלל, אחד המסובים פותח בשורות הראשונה של ה'והללויה' וכך קובע בעצם איזו 'הללויה' לשיר. שאר המסובים עונים לו בהתאם ל'והללויה' בה בחר, וכיוון שמדובר כאמור על תחילתו של פרק מוסיקלי חדש, משיבים מסובים רבים למי שפתח את ה'והללויה'. |
| • וְהַלְלוּיָהּ – במלה זו פותחים וחותמים פיוטים תימניים רבים מסוג ההלל. • הֶחָתָן הַזֶּה – זוהי פנייה אל החתן. • תִּתְבָּרֵךְ בְּרָכָה צְפוּנָה – הברכה, הנסתרת עתה מן העין, תחול עליך. • וְתִגְדַּל מַעֲלָתָךְ כְּמַעֲלַת חַנָּה וְאֶלְקָנָה – הבחירה להשוות את החתן דווקא לזוג זה נובעת אולי מאילוצי חריזה, אך ייתכן שיש בה גם רמז לברכת פוריות. למרות שה' סגר את רחמה של חנה, היא זכתה בעקבות תפילתה ונדרהּ לפרי בטן. • וּכְמַעֲלַת רוֹעִים שִׁבְעָה וּנְסִיכִים שְׁמוֹנָה – שבעת הרועים הם מנהיגי ישראל לדורותיהם – אברהם, יצחק, יעקב, מש, אהרן, יוסף ודוד. נהוג גם להזמין כל אחד מהם כאושפיזין לסוכות. מקור הביטוי במיכה (ה, ד) ...וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם, הנדרשים בבבלי (סוכה נב, ע"ב) כמנהיגים בני דורות שונים: "...'וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם' – מאן נינהו שבעה רועים? דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו ,אברהם יעקב ומשה בשמאלו. ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם? ישי ושאול ושמואל עמוס וצפניה צדקיה ומשיח ואליהו...". |
| Title |
והללויה החתן הזה |
|---|---|
| Cycle of Life |
חתונה |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
