|
קדושה לשחרית (אשכנז ואשכנז-חסידים [סְפָרְד]) / מתוך התפילה נוסח אשכנז-חסידים (סְפָרְד) נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמְּשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ מָתַי תִּמְלךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים וְעֵינֵינוּ תִּרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ נוסח אשכנז נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ |
|
'הקדושה' הזו נאמרת בתפילת העמידה של שחרית ומנחה. נוסח שונה, של קדושת כתר, נאמר בתפילת מוסף. היא נאמרת מפי שליח הציבור בחזרת הש"צ, לפני תחילת ברכת קדושת הפסוקים, ואת הפסוקים המרכזיים אומרים החזן והקהל ביחד. נוסח מיוחד של קדושה נאמר בשחרית של שבת וחג. מרבית הביצועים בדף זה מתייחסים לנוסח זה. אז גם מושרת הקדושה באופן חגיגי, והחזן חופשי לבחור את הלחן שבו ישיר את הקדושה. הקדושה מתארת את מקהלות המלאכים השמיימיות מקדשות את שמו של הקדוש ברוך הוא, תוך שהן עונות זו לזו בקול רעש גדול וחזק; אמירת הקדושה בתפילה מפי ציבור המתפללים מצטרפת כביכול לדרמה המתחוללת באותה עת במרומים. בזמן אמירת הקדושה הכול עומדים ומצמידים את הרגליים זו לזו, על מנת להידמות למלאכים. מנהג עתיק, הנזכר כבר במדרש תנחומא, הוא שבשעה שאומרים את הפסוקים מתרוממים מעט כלפי מעלה על בהונות הרגליים. |
|
•
נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם / נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ - עם ישראל מקדש את שמך בארץ. במנהג חלק מהעדות סדר שתי מילות הפתיחה הפוך, ואפשר שהסדר שלפנינו מבוסס על סדר המלים בפסוק מישעיהו (כט, כג): כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ. כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם/ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ - כשם שמקדשים אותך המלאכים בשמים. סוֹד בלשון המקרא הוא קבוצה או חוג (על פי ירמיהו טו, יז, ועוד). כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ - כפי שכתוב בדברי הנביאים; זהו משפט מעבר לפסוקים מנבואות ישעיהו ויחזקאל, המתארים את הקדשת האל בשמים. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ - שיבוץ פסוק מלא מישעיהו (ו, ג), המתאר את מעשי השרפים (המלאכים) על יד כסא הכבוד, ואת הרושם שקולותיהם יוצרים (ישעיהו ו, א-ד): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן. אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים - אז, בשעה שהשרפים קוראים שלוש פעמים 'קָדוֹשׁ', עונים למולם ברעש גדול האופנים וחיות הקודש, הנזכרים בנבואת יחזקאל שתובא להלן. לְעֻמָתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ - שורת מעבר המקשרת את שתי פעולות ההקדשה של המלאכים בדברי הנביאים השונים, וכך יוצרת רושם של מקהלה שמימית שבה כל קבוצת מלאכים שרה לסירוגין לכבוד הקדוש ברוך הוא. אל מול השרפים המהללים את האל במילה 'קָדוֹשׁ', מתוארים בנבואת יחזקאל האופנים וחיות הקודש (כינויים נוספים למלאכים), כשהם מהללים את האל במילה 'בָּרוּךְ'. בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ - שיבוץ קטע מפסוק בנבואת יחזקאל (ג, יב), המתאר את הרעש הגדול הנוצר בשמים מקול המלאכים ומקול תנועת כנפי החיות (יב-יג): וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ - הבעת בקשה לבואה של מלכות ה' על ישראל. מילת הפתיחה של הבקשה, 'מִמְּקוֹמְךָ', משורשרת עם המילה האחרונה של הפסוק שהובא לפניה - 'בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ' - וכך היא מתארת כביכול את האל יוצא ממקומו ונגלה לעיני עמו, המצפה לו. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן - מתי נזכה לראותך מולך בירושלים, ושוכן בה לנצח? תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים - אנו מייחלים ומצפים לכך ששכינתך תתנשא בירושלים לעד. הלשון מזכירה את זו של תחילת הקדיש - "יתגדל ויתקדש שמיה רבה". וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ - ושנזכה לראות מלכות זו בעינינו, בעודנו בחיים, כפי שהבטיח דוד המלך במזמורי התהלים; סיומת הבקשה משמשת מעבר לפסוק החותם תמיד את קדושת העמידה, ומקורו אכן בתהלים. יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ - שיבוץ פסוק מלא מתהלים (קמו, י). מלכות ה' משמשת כעין סיומת או תוצאה, כביכול, של פעולת ההקדשה, שיש עמה גם תקווה לעתיד, בניגוד להקדשה עצמה, המתמקדת בתיאור ההווה המתמשך. |
| Title |
קדושה לשחרית (אשכנז ואשכנז-חסידים (ספרד)) |
|---|---|
| Cycle of the Year |
ימים נוראים;שבת |
| Prayer Time |
שחרית |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם / נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ - עם ישראל מקדש את שמך בארץ. במנהג חלק מהעדות סדר שתי מילות הפתיחה הפוך, ואפשר שהסדר שלפנינו מבוסס על סדר המלים בפסוק מישעיהו (כט, כג): כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.
כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם/ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ - כשם שמקדשים אותך המלאכים בשמים. סוֹד בלשון המקרא הוא קבוצה או חוג (על פי ירמיהו טו, יז, ועוד).
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ - כפי שכתוב בדברי הנביאים; זהו משפט מעבר לפסוקים מנבואות ישעיהו ויחזקאל, המתארים את הקדשת האל בשמים.
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ - שיבוץ פסוק מלא מישעיהו (ו, ג), המתאר את מעשי השרפים (המלאכים) על יד כסא הכבוד, ואת הרושם שקולותיהם יוצרים (ישעיהו ו, א-ד): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן.
אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים - אז, בשעה שהשרפים קוראים שלוש פעמים 'קָדוֹשׁ', עונים למולם ברעש גדול האופנים וחיות הקודש, הנזכרים בנבואת יחזקאל שתובא להלן.
לְעֻמָתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ - שורת מעבר המקשרת את שתי פעולות ההקדשה של המלאכים בדברי הנביאים השונים, וכך יוצרת רושם של מקהלה שמימית שבה כל קבוצת מלאכים שרה לסירוגין לכבוד הקדוש ברוך הוא. אל מול השרפים המהללים את האל במילה 'קָדוֹשׁ', מתוארים בנבואת יחזקאל האופנים וחיות הקודש (כינויים נוספים למלאכים), כשהם מהללים את האל במילה 'בָּרוּךְ'.
בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ - שיבוץ קטע מפסוק בנבואת יחזקאל (ג, יב), המתאר את הרעש הגדול הנוצר בשמים מקול המלאכים ומקול תנועת כנפי החיות (יב-יג): וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל.
מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ - הבעת בקשה לבואה של מלכות ה' על ישראל. מילת הפתיחה של הבקשה, 'מִמְּקוֹמְךָ', משורשרת עם המילה האחרונה של הפסוק שהובא לפניה - 'בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ' - וכך היא מתארת כביכול את האל יוצא ממקומו ונגלה לעיני עמו, המצפה לו.
מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן - מתי נזכה לראותך מולך בירושלים, ושוכן בה לנצח?
תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים - אנו מייחלים ומצפים לכך ששכינתך תתנשא בירושלים לעד. הלשון מזכירה את זו של תחילת הקדיש - "יתגדל ויתקדש שמיה רבה".
וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ - ושנזכה לראות מלכות זו בעינינו, בעודנו בחיים, כפי שהבטיח דוד המלך במזמורי התהלים; סיומת הבקשה משמשת מעבר לפסוק החותם תמיד את קדושת העמידה, ומקורו אכן בתהלים.
יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ - שיבוץ פסוק מלא מתהלים (קמו, י). מלכות ה' משמשת כעין סיומת או תוצאה, כביכול, של פעולת ההקדשה, שיש עמה גם תקווה לעתיד, בניגוד להקדשה עצמה, המתמקדת בתיאור ההווה המתמשך.
Have more information? Found a mistake?
