|
שבחו אל עדת ישראל / ר' שלום כפיף שַׁבְּחוּ אֵל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּלֵיל שַׁבָּת הַלְּלוּ אֵל כִּי בוֹ בָּחַר הָאֵל לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֵל עִרְכוּ שִׁירָה בְּלֵיל שַׁבָּת הַחֲמוּרָה כִּי הִיא לְפָנָיו חֲבִיבָה וּנְתָנָהּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשִׁיר לָךְ שִׁיר זְמִירִים לִכְבוֹד עַם הַיְקָרִים לִפְנֵי הָאֵל הֵם מְשׁוֹרְרִים זֶרַע בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָרוֹם שׁוֹכֵן שְׁחָקִים קַרְנָם לְעַמָּךְ תָּקִים וְקַבְּצֵם מִמֶּרְחַקִּים וּשְׁלַח גּוֹאֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵלִי בָּרֵךְ זֹאת הַחֶבְרָה וְתִבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה וְאָז נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה בְּנִיב וּבְשָׂפָה בְרוּרָה חַזְּקֵנוּ אֱלֹהֵינוּ בְּבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ וּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחֵנוּ הוּא יִבְנֶה בֵּית שְׁלוֹמֵנוּ |
|
פיוט משירת הבקשות במנהג ספרד-ירושלים, פרי עטו של שלום כפיף (חלב, המאה ה-19?). תכני הפיוט שגרתיים למדי, ומצטרפים לפיוטים מאוחרים רבים המעמידים במרכזם את ציפיית הגאולה ואת השירה לקדוש ברוך הוא, לפני הגאולה ואחריה. באורח מעניין, הפייטן מתווה קשר מעגלי בין מעשה השירה, כבוד האל, וכבוד עמו: "וְנָשִׁיר לָךְ שִׁיר זְמִירִים / לִכְבוֹד עַם הַיְקָרִים / לִפְנֵי הָאֵל הֵם מְשׁוֹרְרִים / זֶרַע בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". מי הם השרים? ולכבוד מי שרים – ישראל או הקדוש ברוך הוא? ומה הופך אותם למכובדים? דומה, שטשטוש זה אינו מקרי. השירה לאל מכבדת לא רק את האל עצמו, אלא גם את העם השר לו; כך נוצר קשר של שירה בין שמים וארץ, בין מכבדים ומכובדים. |
| • שַׁבְּחוּ אֵל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּלֵיל שַׁבָּת הַלְּלוּ אֵל – פנייה לעם ישראל לשבח את הקדוש ברוך הוא, בליל השבת. מן הפיוט מוכח כי נתחבר מלכתחילה כפיוט למעמד שירת הבקשות בליל שבת. • כִּי בוֹ בָּחַר הָאֵל לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שכן את השבת נתן ה' דווקא לעם ישראל, ככתוב בשמות (טז, כט): רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. • לִפְנֵי אֵל עִרְכוּ שִׁירָה בְּלֵיל שַׁבָּת הַחֲמוּרָה – שירו לפניו בליל שבת, החמורה במצוותיה. • כִּי הִיא לְפָנָיו חֲבִיבָה וּנְתָנָהּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל – השבת אהובה במיוחד על הקדוש ברוך הוא, והענקתה לישראל היא בבחינת מתנה גדולה. הפייטן חוזר שוב על דברים שאמר במחרוזת הפתיחה, ונשען בין השאר על דברי חז"ל בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, י ע"ב): "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל - לך והודיעם". • וְנָשִׁיר לָךְ שִׁיר זְמִירִים לִכְבוֹד עַם הַיְקָרִים – בליל שבת נשיר לא רק לכבוד האל, אלא גם לכבוד עמו היקר. ואכן רבים מפיוטי השבת מדברים לא רק בשבח האל, אלא גם בשבח עם ישראל המקיים את מצוות השבת. • לִפְנֵי הָאֵל הֵם מְשׁוֹרְרִים זֶרַע בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – עם ישראל מכובד, בין היתר, משום שהוא שר לאל. כך משלים הפייטן מהלך מעגלי, הקושר יחד את כל השירה כולה – ישראל שרים לכבוד הקדוש ברוך הוא ביום השבת, ואף שרים לכבוד עצמם; ומה כבודם? שהם שרים לאל. • מָרוֹם שׁוֹכֵן שְׁחָקִים אלוהי, השוכן בגובה השמים. מיוסד על פסוקים רבים במקרא – ראו למשל דברים לג, כו: אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. • קַרְנָם לְעַמָּךְ תָּקִים – רומם ונשא את עמך, ככתוב בתהלים (קמח, יד): וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ. • וְקַבְּצֵם מִמֶּרְחַקִּים וּשְׁלַח גּוֹאֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל – קבץ את גלויות ישראל ושלח להם את הגואל. • אֵלִי בָּרֵךְ זֹאת הַחֶבְרָה – אלוהי, ברך את קהל השרים לך. • וְתִבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה – ובנה את בית המקדש, הבית בו בחרת להשרות שכינתך; מקור המונח 'בֵּית הַבְּחִירָה' בפסוקים מעין זה שבדברים (יב, יא): וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַה'. • וְאָז נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה בְּנִיב וּבְשָׂפָה בְרוּרָה – אז, בבוא הגאולה, נשיר לפניך שיר הלל במלים ברורות, הנשמעות כראוי. ההבטחה לשיר בבוא הגאולה נפוצה מאוד בפיוט המאוחר. |
| Title |
שבחו אל עדת ישראל |
|---|---|
| Cycle of the Year |
שבת;שירת הבקשות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
