|
ומי יעמוד וּמִי יַעֲמֹד חֵטְא אִם־תִּשְׁמֹר, וּמִי יָקוּם דִּין אִם תִּגְמֹר, הַסְּלִיחָה עִמְּךָ סָלַֽחְתִּי לֵאמֹר, הָרַחֲמִים גַּם לְךָ מִדָּתְךָ לִכְמֹר, דִּכְדּוּךְ דַּלּוּתֵנוּ רְאֵה וְאַל תַּכְלִים, דַּֽעַת נְתִיב דְּרָכֶיךָ חֶפְצֵנוּ הַשְׁלִים, גָּדוֹל וְקָטֹן רוּחַ שֵֽׂכֶל הַחֲלִים, גִּבּוֹרֵי כֹחַ רְצוֹנְךָ חַזֵּק וְהַאֲלִים, בְּצִלְּךָ שֶׁבֶת שָׁבִים קַבֵּל נְדָבָה, בֵּיתְךָ יַפְרִיחוּ וְלֹא יוֹסִֽיפוּ לְדַאֲבָה, אוֹבֵד וְנִדָּח תַּשְׁבִּית נוֹגֵשׂ וּמַדְהֵבָה, אָז יַעֲלוּ וְיֵרָאוּ בְּרוּחַ נְדִיבָה. |
|
הפיוט "ומי יעמוד" נאמר במסורות האשכנזיות בחטיבת הסליחות שבחזרת שליח הציבור של תפילת הנעילה ביום הכיפורים. השורות הקצרות הללו, שנאמרות בחלק חשוב ומשמעותי של התפילה, מביעות בקשה ותחינה לסליחתו של האל. המתפללים עומדים חסרי אונים מול הדין הצפוי. הם מודעים לכך שצדקתם אינה מספיקה כדי לזכותם בדין, והם באים בשם בקשת המחילה לפנים משורת הדין. הפיוט נאמר כשהקהל כולו עומד, כבכל תפילת הנעילה, יש הנוהגים להלביש לו מנגינות ואף הולחנו לו מספר לחנים. השורות הללו לקוחות מפיוט ארוך יותר המסודר על פי סדר אלפביתי הפוך שבסופו החתימה "שלמה הקטן" בראשי השורות. לפנינו השורות הפותחות באותיות ו-א. השימוש בסדר אלפביתי הפוך הולם את תחושת הזמן האוזל בזמן תפילת הנעילה בסוף יום הכיפורים. |
| • וּמִי יַעֲמֹד חֵטְא אִם־תִּשְׁמֹר – מי יוכל להתקיים ולחיות אם האל יזכור את החטאים ולא ימחל להם? מבוסס על תהלים קל, ג: "אִם-עֲו?ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ – אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד" • וּמִי יָקוּם דִּין אִם־תִּגְמֹר – מקביל לצלע הקודמת, אף אחד לא יוכל להתקיים אם האל ימצה את הדין. • הַסְּלִיחָה עִמְּךָ – על פי תהלים קל, ד: "כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה" • לִכְמֹר – לרחם. מידתו של האל היא לעורר את רחמיו ולכבוש את כעסו. • רְאֵה וְאַל־תַּכְלִים – כלומר, התבונן בעליבות שלנו ומחל לנו, אל תוביש אותנו. • דַּֽעַת נְתִיב דְּרָכֶֽיךָ חֶפְצֵֽנוּ תַשְׁלִים – בקשה מהאל למלא את הרצון לדעת את דרכיו. אפשר להסביר שדרכים אלו הן הסליחה והמחילה, ולכן הבקשה להכיר את דרכי האל היא למעשה בקשה לסליחה. • גִּבּוֹרֵי כֹֽחַ – גיבורי הכח הם ישראל (על פי תהלים קג, כ. אם כי שם מדובר במלאכים ולא בבני אדם). • בְּצִלְּךָ שֶֽׁבֶת שָׁבִים – כינוי לישראל, על-פי הושע יד, ח. • יַפְרִֽיחוּ – יפרחו, ישגשגו , כמו בתקבולת שבתהלים צב, יג "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה". • וְלֹא־יוֹסִֽיפוּ לְדַאֲבָה – להתאבל, לכאוב. על פי ירמיהו לא, יא. • מַדְהֵבָה – מילה המקבילה ל"נוגש", כינוי לאומה הגורמת דאבון, ואולי נגזר מן המילה הארמית "דהב" – זהב, במשמעות עם הגוזל ושודד זהב. (ישעיהו יד, ד) |
| Title |
ומי יעמוד |
|---|---|
| Cycle of the Year |
יום כיפור |
| Prayer Time |
נעילה |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
