הרב יצחק איזיק הלוי הרצוג (1888-1959) נולד בפולין ובגיל צעיר הוא היגר עם משפחתו ללידס (אנגליה) ואחר כך לפריז, שם כיהן אביו יואל במשרות רבניות. הרצוג התמנה לרב בבלפסט (1916-1919) ובדבלין, בירת אירלנד, ואחר כך היה גם הרב הראשי של מדינת אירלנד החופשית (1919-1936). בשנת 1936 נבחר הרצוג לרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל המנדטורית, במקומו של הראי"ה קוק. בשנת 1937 הוא התיישב בירושלים וכיהן בתפקיד הרב הראשי עד לפטירתו. הרצוג פעל כרב ראשי, בתקופת השואה ובעשור הראשון להקמת מדינת ישראל. עם הקמת המדינה, הוכר הרצוג כרבה הראשי וכנשיא בית הדין הרבני העליון; הוא היה מעורב מאוד בעניינים הציבוריים שעמדו על הפרק, ובעיקר בגיבוש ועיצוב יחסי הדת והמדינה הצעירה. עיקר פועלו הרבני, הוקדש לבעיות אישות מורכבות; אופיינית למעורבות הזו, היא קריאתו הנרגשת לרבנים הפוסקים, לאחר השואה, לחפש את כל צדדי ההיתר האפשריים כדי להתיר עגונות. האוסף כולל שאלות ותשובות ופסקים של הרב הרצוג, בענייני אישות (אבן העזר), רובם מצולמים, ומיעוטם מקוריים ובכתב ידו. השו"ת שלו התפרסמו בשתי מהדורות: שו"ת היכל יצחק, ירושלים תש"ך-תשל"ב [זו המהדורה שמוצגת גם בפרויקט השו"ת של בר-אילן] ושו"ת פסקים וכתבים, א-ט, ירושלים תשמ"ט-תשנ"ו. האוסף הופקד לצמיתות בספרייה הלאומית על ידי אביגדור הרצוג, מנהל מחלקת המוזיקה בספריה הלאומית ב- 20.6.2000. הוא מסר את החומר לאחר שמצאו ב"גניזה".
Language:
שפה נוכחית