"פוזי" הוא אלבום האולפן השלישי בקריירת הסולו של הזמר אריק איינשטיין שהוקלט בשנת 1969 ויצא לאור בדצמבר של אותה השנה על ידי חברת התקליטיפ "פונוקול" ובהפקתו של צבי שיסל. אלבום זה נחשב בעיני רבים לאלבום הרוק הראשון שיצא במוזיקה הישראלית. אריק איינשטיין היה עד לאלבום זה הסמל של המוזיקה הישראל שנחשבה שורשית (על אף שהייתה בעלת השפעה נרחבת ממוזיקה רוסית ומזרח אירופאית). איינשטיין בלט בעיקר בלהקות שביצעו שירים שדמו לשירי הלהקות הצבאיות ("התרנגולים" וגם "שלישיית גשר הירקון"). את השינוי הראשוני בסגנונו המוזיקלי עשה איינשטיין בהרכב "החלונות הגבוהים" כאשר נחשף לראשונה למוזיקת רוק מקורית בעברית אותה הלחין שותפו להרכב שמוליק קראוס.
לאחר הפירוק של להקת "החלונות הגבוהים" התחיל איינשטיין לשתף פעולה עם המוזיקאי שלום חנוך והוציא איתו את אלבומו השני "מזל גדי" שהיה דומה בסגנונו לסגנון "החלונות הגבוהים" אך מבחינת העיבודים עדיין נטה למוזיקה הישראלית הישנה. לאחר צאת "מזל גדי", שזכה להצלחה, החליט איינשטיין יחד עם שלום חנוך לשנות כיוון באלבום הבא.
בתחילה עבד איינשטיין על האלבום עם המוזיקאי מישה סגל, איתו עבד איינשטיין בעבר על השיר אברהם ושרה. אחרי זמן מה התחיל איינשטיין לצרף להרכב איתו עבד על הקלטת האלבום את ההרכב "הצ'רצ'ילים", הרכב רוק בולט ששר עד אז בעיקר באנגלית והתבלט בקרב להקות הקצב של שנות השישים בכך שהיה אחד הבודדים שביצע שירים מקוריים. עקב ויכוח אומנותי בין מישה סגל ובין אורי זוהר, חברו של איינשטיין, סגל עזב את ההפקה ושלום חנוך נכנס למקומו כמפיק המוזיקלי.
חצי משירי האלבום הולחנו בידי סגל, כאשר נכנס לאלבום גם השיר "פראג" שנכתב על הפלישה הסובייטית לפראג בידי שלום חנוך ובוצע לראשונה בידי איינשטיין בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1969. עוד שיר בולט הוא השיר הפותח את האלבום, "אחינועם לא יודעת", המבוסס על לחן של להקת "הצ'ר'צ'ילים" לשיר מקורי שלהם. עוד שלושה שירים הולחנו בידי שמוליק קראוס, ביניהם "כשאת בוכה את לא יפה" שזכה להצלחה גדולה. אלבום זה נחשב הספתח לקריירת הרוק של איינשטיין וחנוך.