משנתו החינוכית כללה העמקה בלימודי יהדות בשילוב עם השכלה מדעית והומניסטית רחבה; תנ"ך עם בקורת המקרא; מדרש עם היסטוריה; מיזוג של אמונה ומדע; כבוד למסורת והזדהות איתה כבעלת ערך לחיים כיהודי. ב-2.10.1938 הניח נדבך ראשון למפעלו החינוכי - כיתת גן בת 17 ילדים ברח' הלל בחיפה. ילדי הגן הבוגרים היוו את תלמידי הכיתה הראשונה בבית הספר "הלל" שצמח איתם, עד שבשנת 1947 כבר היה זה בית ספר יסודי בן שמונה כיתות. באותה שנה ביקר בארץ ד"ר ליאו באק, ששימש מנהיגה של יהדות גרמניה על כל זרמיה עם עליית השלטון הנאצי, ושרד את אימי השואה בגטו טרייזינשטט. לבקשתו של ד"ר אלק נענה ליאו באק שבית הספר יקרא על שמו. כהמשך ישיר לבית הספר היסודי, כונן ד"ר אלק את בית הספר התיכון "ליאו באק" והמחזור הראשון סיים את לימודיו בו ב־1951. ב-1955 הועבר בית הספר היסודי לרשותה של עיריית חיפה, אך ד"ר אלק נותר מנהלו עד שנת 1963. לאחר פרישתו מניהול בית הספר היסודי היו עיקר מעייניו של ד"ר אלק נתונים להשגת מימון לבניית בניין ייעודי וראוי לבית הספר התיכון, שאותה עת שכן עדיין בבית מגורים ברחוב הלל 47. בעיקר הצליח לעניין במפעלו את האיגוד הארצי של המורים בבתי הספר היהודיים שליד הקהילות הרפורמיות באמריקה. במסגרת הקשרים הללו, החל משנת 1961 מפעל חילופי תלמידים בין בית הספר "ליאו באק" וקהילות רפורמיות ברחבי ארה"ב. בשנת 1962 הצטרף הרב ראובן סמואלס לבית הספר כדי לעזור לד"ר אלק במלאכה החינוכית ובתחום הכלכלי. כישרונו של הרב ראובן סמואלס ביצירת קשרים ומציאת מסילות לליבותיהם של תורמים, והכללתו של בית הספר "ליאו באק" במסגרת מפעלי קרן החינוך לישראל שליד המגבית היהודית המאוחדת אפשרו את גיוס הכספים הנחוצים. עיריית חיפה הקצתה מגרש מתאים למוסד החינוכי המתוכנן בכרמל הצרפתי, וכך הבשילו התנאים לבנייתו של משכן חדש לבית הספר התיכון. ביולי 1968 הונחה אבן הפינה לבניין, והלימודים בבניין החדש החלו בספטמבר 1970. בית הספר, שעד אז פעל בבית מגורים, הפך לקריית חינוך מפוארת, הכוללת לבד מכיתות לימוד ומעבדות לחטיבת הביניים והחטיבה העליונה, גם את בית הכנסת הרפורמי "אוהל אברהם", בית מדרש, מתנ"ס ומרכז ספורט המשרתים כ-25,000 בתי אב מכל רחבי חיפה. כאשר פרש ד"ר אלק לגמלאות בשנת 1974, והעביר את שרביט הניהול לרב ראובן סמואלס, יכול היה להסתכל בסיפוק רב על הגשמת חלומו: "כאשר עליתי ארצה בשנת 1935 בהתאם להשקפותיי כרב ליברלי ציוני, תכננתי להקים בארץ תנועה דתית ליברלית. כוונתי הייתה להתחיל בבני הנוער, בייסוד בית-ספר אשר צריך להיות תשתית לבית-כנסת ולקהילה". לאורך שנות פעילותו החינוכית הרבות פעל ללא לאות בתחומים רבים ומגוונים שכללו: מיזוג גלויות, קליטת נוער עולה, חיזוק הקשר עם קהילות יהודיות בגולה, קליטה וטיפוח של תלמידים מהעדה הדרוזית, עזרה למיעוטי יכולת ודאגה לטעוני טיפוח. כהערכה על פעילותו למען החינוך בחיפה, כובד ב-1976 ע"י העירייה כאזרח כבוד של העיר. מקורות מאיר אלק, "דרך חיי", קורות חיים שנכתבו עבור משרד החינוך בירושלים. מאיר אלק, תקציר סיפור חייו בכתב יד, 3.7.79 מאיר אלק, מתוך דו"ח לוועידה הבינלאומית של האיגוד העולמי של יהדות מתקדמת, לונדון 1949, חוברת לזכרו של ד"ר אלק. הוצאת מרכז חינוך ליאו באק, 1994. אילזה אלק, דברי הסבר לתמונות שהוצגו ביום הולדת 70 של מאיר אלק, 1968 אריה נשר, "שיטת החינוך של מאיר אלק", "הארץ" 4.10.1972 ראובן סמואלס, "חלומו של מייסד - תולדות מרכז חינוך ליאו באק", חוברת לזכרו של ד"ר אלק. הוצאת מרכז חינוך ליאו באק, 1994. הרברט בטלהיים, "לרב ד"ר מאיר אלק בהגיעו לגבורות", "תלם" ידיעון התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, 1978. (תחקיר וכתיבה: פרופ' עודד מיוחס)
اللغة:
שפה נוכחית
