ירושלים של זהב
שמר, נעמי, 1930-2004 מלחין מחבר
تسجيل راديواللغة:
שפה נוכחית
ירושלים שטאט פון גאלד
لتكبير النص لتصغير النص- تسجيل تجاري
-
מתוך אלבום:
- ירושלים שטאט פון גאלד
- [Place of publication not identified] : DRG
- [approximately 1967] القيمين:
- שמר, נעמי (מלחין)
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
-
01.
ירושלים שטאט פון גאלד
-
02.
נאצר האט געווארט אויף רבין
-
03.
צו שלום מיר שטרעבן
-
04.
שרייב א בריוול מיין קינד
-
05.
שארם א שייך
-
06.
א בריוועלע צו נאצר
-
01.
רבנו גורן
-
02.
ירושלים שטאט פון אייזן
-
03.
אדורך אין אויסגאס פון טיראן
-
04.
דוד
-
05.
האלט מיר דעם פינגער מזלדיק
-
06.
לאך זיך אויס
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
| אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן וְרֵיחַ אֳרָנִיםנִשָּׂא בְּרוּחַ הָעַרְבַּיִם עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִיםוּבְתַרְדֵּמַת אִילָן וַאֶבֶן שְׁבוּיָה בַּחֲלוֹמָהּהָעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת וּבְלִבָּהּ חוֹמָהיְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹראֵיכָה יָבְשׁוּ בּוֹרוֹת הַמַּיִם כִּכָּר הַשּׁוּק רֵיקָהוְאֵין פּוֹקֵד אֶת הַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָהוּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע מְיַלְּלוֹת רוּחוֹתוְאֵין יוֹרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹיְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹראַךְ בְּבוֹאִי הַיּוֹם לָשִׁיר לָךְ וְלָךְ לִקְשֹׁר כְּתָרִיםקָטֹנְתִּי מִצְּעִיר בָּנַיִךְ וּמֵאַחֲרוֹן הַמְּשׁוֹרְרִיםכִּי שְׁמֵךְ צוֹרֵב אֶת הַשְּׂפָתַיִם כִּנְשִׁיקַת שָׂרָףאִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר כֻּלָּהּ זָהָביְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹרחָזַרְנוּ אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם לַשּׁוּק וְלַכִּכָּרשׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָהוּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע אַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת זוֹרְחוֹתנָשׁוּב נֵרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹיְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹר |
|
בחורף של שנת 1967 פנה ראש עיריית ירושלים טדי קולק אל גיל אלדמע מ"קול ישראל" בבקשה לכתוב שיר על העיר ירושלים. אלדמע פנה אל נעמי שמר והציג את הבקשה. במשך שנים רבות נהגו ב"קול ישראל" לערוך במוצאי יום העצמאות פסטיבל זמר תחרותי ששודר ברדיו. באותה השנה חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג והזמינו מחוץ לתחרות גם חמישה שירים אצל מלחינים ידועים. שמר הייתה אחת מהם. שמר, שהתקשתה בכתיבת השיר, נזכרה באגדה התלמודית על רבי עקיבא שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב' - תכשיט של זהב בדמות ירושלים. לביצוע השיר בחרה בזמרת שולי נתן, מורה חיילת בת עשרים, שביצעה את השיר בליווי גיטרה. השיר כבש את הקהל כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי נתן הוזמנה לבמה בשנית שר איתה הקהל בבנייני-האומה את הבית החוזר. אותה שעה החלו לנשב רוחות מלחמה ושלושה שבועות לאחר מכן, כאשר שחררו הצנחנים את הכותל, כבר היה בפיהם השיר "ירושלים של זהב". ביום 7.6.1967, יום שחרור ירושלים, הוסיפה שמר לשיר את הבית הרביעי ("חזרנו אל בורות המים"). מאיר אריאל, אשר היה לוחם בצנחנים והשתתף בקרבות על שחרור הכותל, חיבר בתגובה את השיר "ירושלים של ברזל" ובו מחאה על חללי המלחמה. רבקה מיכאלי הייתה חברה קרובה של שמר, והיא אף זו שהציעה לה להוסיף בית על העיר העתיקה. לאחר המלחמה מיכאלי שידרה את "ירושלים של ברזל" ברדיו והיא סיפרה שקיבלה טלפון משמר שאמרה לה שהיא תקעה לה סכין בגב. בשנת 2005 פרסם עיתון "הארץ" כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, זמן קצר לפני מותה, כי שמעה שיר עם בסקי ישן בשם "Pello Joxepe", והושפעה ממנו באופן לא מודע בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". כך היא כתבה במכתב: "בחורף 67', כשהתלבטתי בכתיבת "ירושלים של זהב" – כנראה שהשיר ההוא זחל אליי בבלי דעת. גם לא ידעתי שיד נעלמה הכתיבה לי שינויים במקור: המעבר למז'ור בתיבה הרביעית, הסקוונצה השלישית במילים "הלא לכל שירייך", והסיום. יוצא שמישהו כאילו הגן עליי וסיפק לי את שמונה התיבות שלי שמקנות לי את הזכויות לגרסה משלי על שיר העם. אבל כל זה נעשה, כאמור, בבלי דעת. אני חושבת את כל העניין לתאונת עבודה מצערת, עד כדי כך מצערת, שאולי בגלל זה חליתי. הנחמה היחידה בשבילי היא שאני מספרת לעצמי שאולי זאת מנגינה של האנוסים, ושבסך הכל החזרתי עטרה ליושנה. עכשיו אתה, גיל, יודע את האמת, ואני מרשה לך לפרסם אותה ברבים". |
| عنوان |
ירושלים שטאט פון גאלד |
|---|---|
| من |
ירושלים שטאט פון גאלד |
| شركة التسجيل |
[Place of publication not identified] : DRG |
| تاريخ الإنتاج |
[approximately 1967] |
| القائمون على العمل |
שמר, נעמי 1930-2004 (מלחין)
אוליצקי, לייב 1897-1975 |
| الفني |
Songs, Hebrew,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European Songs, Hebrew |
| لغة |
heb;eng;yid |
| ملاحظات |
מסורת: אשכנזים :מזרח |
| رقم الرف |
JR 03170 |
| رقم النظام |
990002351550205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
בחורף של שנת 1967 פנה ראש עיריית ירושלים טדי קולק אל גיל אלדמע מ"קול ישראל" בבקשה לכתוב שיר על העיר ירושלים. אלדמע פנה אל נעמי שמר והציג את הבקשה. במשך שנים רבות נהגו ב"קול ישראל" לערוך במוצאי יום העצמאות פסטיבל זמר תחרותי ששודר ברדיו. באותה השנה חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג והזמינו מחוץ לתחרות גם חמישה שירים אצל מלחינים ידועים. שמר הייתה אחת מהם. שמר, שהתקשתה בכתיבת השיר, נזכרה באגדה התלמודית על רבי עקיבא שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב' - תכשיט של זהב בדמות ירושלים. לביצוע השיר בחרה בזמרת שולי נתן, מורה חיילת בת עשרים, שביצעה את השיר בליווי גיטרה. השיר כבש את הקהל כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי נתן הוזמנה לבמה בשנית שר איתה הקהל בבנייני-האומה את הבית החוזר. אותה שעה החלו לנשב רוחות מלחמה ושלושה שבועות לאחר מכן, כאשר שחררו הצנחנים את הכותל, כבר היה בפיהם השיר "ירושלים של זהב". ביום 7.6.1967, יום שחרור ירושלים, הוסיפה שמר לשיר את הבית הרביעי ("חזרנו אל בורות המים").
מאיר אריאל, אשר היה לוחם בצנחנים והשתתף בקרבות על שחרור הכותל, חיבר בתגובה את השיר "ירושלים של ברזל" ובו מחאה על חללי המלחמה. רבקה מיכאלי הייתה חברה קרובה של שמר, והיא אף זו שהציעה לה להוסיף בית על העיר העתיקה. לאחר המלחמה מיכאלי שידרה את "ירושלים של ברזל" ברדיו והיא סיפרה שקיבלה טלפון משמר שאמרה לה שהיא תקעה לה סכין בגב.
בשנת 2005 פרסם עיתון "הארץ" כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, זמן קצר לפני מותה, כי שמעה שיר עם בסקי ישן בשם "Pello Joxepe", והושפעה ממנו באופן לא מודע בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". כך היא כתבה במכתב: "בחורף 67', כשהתלבטתי בכתיבת "ירושלים של זהב" – כנראה שהשיר ההוא זחל אליי בבלי דעת. גם לא ידעתי שיד נעלמה הכתיבה לי שינויים במקור: המעבר למז'ור בתיבה הרביעית, הסקוונצה השלישית במילים "הלא לכל שירייך", והסיום. יוצא שמישהו כאילו הגן עליי וסיפק לי את שמונה התיבות שלי שמקנות לי את הזכויות לגרסה משלי על שיר העם. אבל כל זה נעשה, כאמור, בבלי דעת. אני חושבת את כל העניין לתאונת עבודה מצערת, עד כדי כך מצערת, שאולי בגלל זה חליתי. הנחמה היחידה בשבילי היא שאני מספרת לעצמי שאולי זאת מנגינה של האנוסים, ושבסך הכל החזרתי עטרה ליושנה. עכשיו אתה, גיל, יודע את האמת, ואני מרשה לך לפרסם אותה ברבים".
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
