אויפן וועג שטייט א בוים

تسجيل تجاري

מתוך אלבום:

القيمين:

تشغيل الأغاني بشكل متسلسل

01.

עתידות

2:53
02.

בארץ הצבי

2:16
03.

אם אשכחך

2:58
04.

אויפן וועג שטייט א בוים

4:24
05.

שם במקום ארזים מנשקים עבי רם

2:47
06.

שיבת ציון

2:25
07.

יונה הומיה

3:54
08.

פעמי משיח

1:39
09.

מאז הבקר עבים כבדים

2:54
10.

לנשמת הרצל

1:41
11.

השושנה

3:25
12.

עבודת האכר

1:55
13.

אם יעזר לנו אלהינו

2:50
14.

שיר ערש

4:50
15.

שירו נא המשוררים רק שירים מעוררים

1:28
16.

יד ענגה היתה לה

1:28
17.

במחרשתי כל אשרי ירשתי

1:29
18.

משאת נפשי

3:26
19.

קריה יפהפיה משוש לעריך

3:09
20.

אהבת הדסה על לבבי נקשרה

1:25
21.

משמר הירדן

3:24
22.

לכבוד אדמת הקדש

2:59
23.

חלוץ חלוץ הנני חלוץ רועה רוח

1:21
24.

האח ראשון לציון

3:13
25.

גדרה

1:41
26.

חושו אחים חושו נרימה פעמינו

1:45
27.

הוי עד מתי יחיה עמנו בלי מולדת

2:30

تشغيل الأغاني بشكل متسلسل

	גרסה של נעמי שמר עַל הַדֶּרֶךְ עֵץ עוֹמֵד צַמַּרְתּוֹ תָּשׁוּחַ עֲזָבוּהוּ צִפֳּרָיו לְאַנְחוֹת-הָרוּחַ אֶל דָּרוֹם וּמַעֲרַב וְאוּלַי מִזְרָחָה רַק הָרוּחַ תְּלַטֵּף צַמַּרְתּוֹ שֶׁשָּׁחָה אֶל אִמִּי אֲנִי אוֹמֵר - "נָא הַקְשִׁיבִי אִמָּא, אַף אֲנִי צִפּוֹר אֶהְיֶה וְכָנָף אֲרִימָה אֶל הָעֵץ אֲעוּפָהּ לִי לֹא אָנוּד מִמֶּנּוּ אֲצַיֵּץ לוֹ שִׁיר עַלִּיז וַאֲנַחֲמֶנּוּ" יָם-טַרִי-טַרִי-טַרִי טַרִי-טַרִי-טִי אָז אִמִּי מוֹחָה דִּמְעָה - "בֶּן יַקִּיר, הַבֵן לִי, אַל תָּעוּף לְבַד בַּקּוֹר שֶׁמָּא תִּצְטַנֵּן לִי" - "אַל תִּבְכִּי, אִמִּי, חֲבָל עַל מְאוֹר עֵינַיִךְ כָּךְ וָכָךְ אֶהְיֶה צִפּוֹר וְאֶפְרוֹשׂ כְּנָפַיִים" סָחָה אִמָּא וּבוֹכֶה - "אִיצִיק אוֹצָרִי-לִי, לְפָחוֹת קַח בֶּגֶד חַם שֶׁתִּהְיֶה בָּרִיא לִי עַרְדָּלַיִם שֶׁתִּנְעַל קְשׁוֹר צָעִיף עַל עֹרֶף אוֹיָה לִי וְאַלְלַי כֹּה קָשֶׁה הַחֹרֶף יָם-טַרִי-טַרִי-טַרִי טַרִי-טַרִי-טִי גּוּפִיָּה חַמָּה תִּלְבַּשׁ אַל נָא תִּתְפַּרְחֵחַ אוֹ חָלִילָה בֵּין מֵתִים תָּבוֹא לְהִתְאָרֵחַ" כַּמָּה לִי קָשֶׁה עַכשָׁיו אֵיךְ כָּנָף אֲרִימָהּ מָה קַלָּה הִיא הַצִּפּוֹר מָה כָּבֵד לֵב אִמָּא אָז בְּעֶצֶב אֲחַיֵּךְ אִמָּא אֶל עֵינָיִךְ לֹא נָתְנָה אַהֲבָתֵךְ לִי לִפְרֹשׁ כְּנָפַיִים עַל דֶּרֶךְ עֵץ עוֹמֵד צַמַּרְתּוֹ תָּשׂוּחַ עֲזָבוּהוּ צִפֳּרָיו לְאַנְחוֹת-הָרוּחַ יָם-טַרִי-טַרִי-טַרִי טַרִי-טַרִי-טִי גרסה של שמואל פישר שִׁיר עַל עֵץ, עֵץ בּוֹדֵד, עֵץ שִׁקְמָה בָּרוּחַ. כָּל צִפּוֹר, כָּל אָדָם בְּצִלּוֹ יָנוּחַ. כָּל אָדָם בָּעֲרָבָה אֶת הָעֵץ יוֹדֵעַ, אֵין שֵׁנִי לוֹ בַּמִּדְבָּר, הוּא יָדִיד וָרֵעַ. כִּי הָעֵץ כְּאֵם טוֹבָה עֵת יִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם הוּא מֵגֵן מִכָּל פִּגְעֵי אֶרֶץ וְשָׁמַיִם. אִמָּא, עֵץ מַה טּוֹב לִבְנֵךְ עַל בִּרְכָּיו לִכְרֹעַ, וְאֶמְצָא פֹּה בְּחֵיקוֹ אֹשֶׁר וּמַרְגּוֹעַ. יָם טָרִי טָרִי טָרִי... וְיָצוֹא יָצָא הַבֵּן אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב, בְּזֵעַת אַפָּיו הִשְׁקָה רֶגֶב אַחַר רֶגַב. בַּקִּרְיָה הָרְחוֹקָה אֵם זְקֵנָה אוֹהֶבֶת אֶל בְּנָהּ בָּעֲרָבָה מִכְתָּבָהּ כּוֹתֶבֶת. "הִשָּׁמֵר בְּנִי הַיָּקָר מִמּוֹקֵשׁ וְתַיִל, אֲלֹהִים יִשְׁמֹר אוֹתְךָ מִצִּנַּת הַלַּיִל. עָטוּף סְוֶדֶר וְצָעִיף, גּוֹזָלִי בָּרוּחַ, בִּרְכָתִי שְׁלוּחָה לְךָ, בְּצֵל הָעֵץ תָּנוּחַ". יָם טָרִי טָרִי טָרִי... וּבִפְרֹץ לֵיל קְרָבוֹת, לֵיל דָּמִים וָסַעַר, מוּל הָאֹפֶל, מוּל הַלֵּיל, יַעֲמֹד הַנַּעַר. אֶת הָעֵץ הַיָּקָר יַד אוֹיֵב עוֹקֶרֶת וְהַבֵּן שׁוּב קוֹרֵא מֵאִמּוֹ אִגֶּרֶת: "אַל יֵאוּשׁ גּוֹזָלִי, צַו זֶה מִגָּבוֹהַּ, גַּם עֵצִים וְגַם תִּקְוָה עוֹד תּוֹסִיף לִנְטֹעַ. עַל אַפָּהּ וַחֲמָתָהּ שֶׁל יָד זוֹ הַפּוֹשַׁעַת עוֹד יִצְמַח בָּעֲרָבָה עֵץ חַיִּים וָדַעַת" יָם טָרִי טָרִי טָרִי... המקור ביידיש אויפֿן וועג שטייט אַ בוים, שטייט ער אייַנגבויגן; אַלע פֿייגל פֿונעם בוים זענען זיך צעפֿלויגן: דרייַ קיין מזרח, דרייַ קיין מערב, און דער רעשט קיין - דרום, און דעם בוים געלאָזט אַליין הפֿקר פֿאַרן שטורעם. זאָג איך צו דער מאַמע : "הער, זאָלסט מיר נאָר נישט שטערן, וועל איך, מאַמע, איינס און צוויי באַלד אַ פֿויגל ווערן". "איך וועל זיצן אויפֿן בוים און וועל אים פֿאַרוויגן, איבערן ווינטער מיט אַ טרייסט, מיט א שיינעם ניגון". זאָגט די מאַמע : "ניטע, קינד", און זי וויינט מיט טרערן. "קענסט חלילה אויפֿן בוים מיר פֿאַרפֿרוירן ווערן". זאָג איך : "מאַמע, ס´איז אַ שאָד דייַנע שיינע אויגן" - און איידער וואָס, און איידער ווען, בין איך מיר אַ פֿויגל. וויינט זי מאמע : "איציק קרוין, נעם, אום גאָטעס ווילן, נעם כאָטש מיט א שאַליקל, זאָלסט זיך נישט פֿאַרקילן. די קאַלאָשן נעם דיר מיט, ס´גייט אַ שאַרפֿער ווינטער - און די קוטשמע טו דיר אָן, וויי איז מיר, און ווינד מיר. און דאָס ווינטער-לייבל נעם, טו עס אָן, דו שׁוטה, אויב דו ווילסט נישט זייַן קיין גאַסט צווישן אַלע טויטע". כ´הויב די פֿליגל - ס´איז מיר שווער, צו פֿיל, צו פֿיל זאַכן, האָט די מאַמע אָנגעטאָן, דעם פֿייגעלע דעם שוואַכן. קוק איך טרויעריק מיר אַרייַן אין דער מאַמעס אויגן - ס´האָט איר ליבשאַפֿט נישט געלאָזט ווערן מיך אַ פֿויגל.. אויפֿן וועג שטייט אַ בוים, שטייט ער אייַנגעבויגן, אַלע פֿייגל פֿונעם בוים זענען זיך צעפֿלויגן. גרסה של בנימין טנא על הדרך עץ עומד הוא עומד שחוח ציפורי העץ כולן נתפזרו ברוח. למזרח, למערב ויתרן הדרימו והעץ הופקר בדד לסופות יָהימו. אז לאמא סחתי כך "תני, אמי, אל פחד ובן רגע אהפך לציפור פורחת. ואשב לי על העץ ומזמור אנעימה לו בחורף נחמה הוא יהי, הוי אמא". אמרה האם: "אל נא, בני" ודמעות הזילה "פן בני, על זה העץ לי תקפא חלילה". "על עינייך היפות צר, הוי אמא", סחתי ואזי מניה וביה לציפור הפכתי. תֵּבְך אמי: "הוי איציק בני, קח בשם שמיים לפחות קח נא סודר כי תצטנן בינתיים. ערדליך קח איתך כי עז החורף יהי הפרווה רכוס היטב אוי לי בכי ונהי! ואל תשכח האפודה לבש אותה, פוחח אם בין שוכני עפר אינך רוצה להתארח". בדי עמל אפרוש כנפי כי רב, כי רב הלבוש הוא שבו עטוף עטפה אמי בן כנף חלוש הוא. ובעיני אמי אציץ נפשי בי משתוחחת מנעה ממני אהבתה להיות ציפור פורחת. גרסה של אברהם לוינסון עַל הַשְּׁבִיל עֵץ עוֹמֵד הוּא כָּפוּף, גִּבֵּעַ, יְהוּדִי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּדְמָעוֹת נוֹסֵעַ. אֱלֹהֵי-אָבוֹת, זְמַן מִנְחָה הִגִּיעַ, לִכְשֶׁנָּבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נַעֲלֹז וְנָרִיעַ. לַ-לַ-לָה לָה לָה... עַל הָעֵץ שׁוֹשַׁנִּים מַרְהִיבוֹת עֵינַיִם, בָּא יְהוּדִי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קְרוּעַ מִכְנָסַיִם. אֱלֹהֵי-אָבוֹת, אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שָׁם נָשִׂים, בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, טְלַאי בַּמִּכְנָסַיִם. לַ-לַ-לָה לָה לָה...

	השיר "על הדרך עץ עומד" נכתב על ידי יצחק מאנגר בפולין בשנת 1938 ומקור לחנו מוטל בספק עד היום, אך מקובל לייחסו למלחין פיליפ לסקובסקי, מלחין, מנצח ושחקן בתיאטרון הרפרטוארי ביידיש שככל הנראה הלחין את השיר בתחילת שנות הארבעים בניו יורק. השיר מתאר עץ שפוף העומד בצד הדרך וילד חולמני שמדמיין שהוא הופך לציפור ועף לשבת על אחד מענפי העץ, בעוד אימו מנסה להניא אותו מכך ולמנוע ממנו לעזוב אותה. השיר, שנכתב ערב מלחמת העולם השניה, נתפס עם השנים כשיר נבואי על זוועות השואה העתידות להתרחש וגם היה אחד מן השירים הנפוצים בקרב חבורות הזמר והתיאטרון שקמו בגטאות ברחבי פולין במהלך המלחמה. עם זאת, השיר לא נכתב ביחס לשואה ומקובל לייחס את הרובד הסמלי שלו לדימוי הנצחי של היהודי הנודד, אשר מקווה לגאולה כבר אלפי שנים וששורשיו עמוקים כעץ. השיר תורגם לעברית פעמים רבות, בין היתר על ידי בנימין טנא, נתן יהונתן ונעמי שמר. תרגומיהם של טנא ויהונתן אף זכו ללחנים חדשים ומקוריים ותרגומה של שמר נחשב למושמע ולאהוב ביותר של השיר בלחנו המקורי. גרסה נוספת ומעובדת לשיר נכתבה על ידי המחזאי בן ציון תומר ונכללה במחזהו "ילדי הצל", העוסק בקליטתם של ילדי טהראן – ילדים שהוברחו מפולין לישראל דרך איראן בתקופת השואה.

عنوان	אויפן וועג שטייט א בוים
عناوين إضافية	על השביל עץ עומד [ביצוע מוקלט]
عنوان	אויפן וועג שטייט א בוים.$$Qאויפן וועג שטייט א בוים
المؤدي	פורמן, אבאלה
من	ציון חמדתי
شركة التسجيل	[כפר מעש] : חבורת שהם
تاريخ الإنتاج	2009
القائمون على العمل	פורמן, אבאלה (זמר, מבצע) מנגר, איציק 1901-1969 (מחבר) לוינסון, אברהם בן נחמן 1891-1955 (מתרגם) שלף, מוטקה (מעבד מוזיקלי)
الفني	Songs, Hebrew,Songs, Yiddish Songs, Yiddish
لغة	heb;yid
المدة الزمنية	00:04:24
ملاحظات	לחן עממי. מושר ביידיש ובעברית.
ملاحظة المشاركين	חבורת שהם ; סולן, אבאל'ה פורמן.
ملاحظات لغوية	מושר ביידיש ובעברית.
رقم الرف	CD/08863
رقم النظام	990030173570205171

عنوان

عناوين إضافية

عنوان

المؤدي

من

شركة التسجيل

تاريخ الإنتاج

القائمون على العمل

الفني

لغة

المدة الزمنية

ملاحظات

ملاحظة المشاركين

ملاحظات لغوية

رقم الرف

رقم النظام

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

تمّ تسليم المادة إلى المكتبة الوطنية وفقًا لقانون الكتب (الالتزام بتقديم التفاصيل وتحديدها) من سنة 2000، وقد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS

عن

השיר "על הדרך עץ עומד" נכתב על ידי יצחק מאנגר בפולין בשנת 1938 ומקור לחנו מוטל בספק עד היום, אך מקובל לייחסו למלחין פיליפ לסקובסקי, מלחין, מנצח ושחקן בתיאטרון הרפרטוארי ביידיש שככל הנראה הלחין את השיר בתחילת שנות הארבעים בניו יורק. השיר מתאר עץ שפוף העומד בצד הדרך וילד חולמני שמדמיין שהוא הופך לציפור ועף לשבת על אחד מענפי העץ, בעוד אימו מנסה להניא אותו מכך ולמנוע ממנו לעזוב אותה.
השיר, שנכתב ערב מלחמת העולם השניה, נתפס עם השנים כשיר נבואי על זוועות השואה העתידות להתרחש וגם היה אחד מן השירים הנפוצים בקרב חבורות הזמר והתיאטרון שקמו בגטאות ברחבי פולין במהלך המלחמה. עם זאת, השיר לא נכתב ביחס לשואה ומקובל לייחס את הרובד הסמלי שלו לדימוי הנצחי של היהודי הנודד, אשר מקווה לגאולה כבר אלפי שנים וששורשיו עמוקים כעץ.
השיר תורגם לעברית פעמים רבות, בין היתר על ידי בנימין טנא, נתן יהונתן ונעמי שמר. תרגומיהם של טנא ויהונתן אף זכו ללחנים חדשים ומקוריים ותרגומה של שמר נחשב למושמע ולאהוב ביותר של השיר בלחנו המקורי. גרסה נוספת ומעובדת לשיר נכתבה על ידי המחזאי בן ציון תומר ונכללה במחזהו "ילדי הצל", העוסק בקליטתם של ילדי טהראן – ילדים שהוברחו מפולין לישראל דרך איראן בתקופת השואה.