אילינוי, בבוקר יום שבתאלף תשע מאות ועוד אחתנולדה בחדר קטילדה כחולת מבטואימא אז אמרההיא דומה לי נוראולכן לה אקראליטל-מי ליטל-מי מי, מי, מימי היה מאמיןמי היה מאמיןמי, מי, מי, ליטל מישגדולה תהיישכולך תהיישל מי, של מי, של מי, של מישל מי את, ליטל מיבעלת פנסיון, אימה הייתהחרוזים בכל חלון תלתהשואלת ליטל מיאימי, אבי הוא מיואימה לה עונהעוד ישוב עוד שנהויביא מתנהעוד שנה ליטל-מי מי, מי, מימי היה מאמיןמי היה מאמיןמי, מי, מי, ליטל מישגדולה תהיישכולך תהיישל מי, של מי, של מי, של מישל מי את, ליטל מי ובראינוע מול ביתהשוב ושוב, כל סרט ראתהחלמה שאבא שבחלמה שהיא כוכבאת העיר היא תקנהואימה תקנאכשיצביעו, הנה ליטל-מי ליטל-מי מי, מי, מימי היה מאמיןמי היה מאמיןמי, מי, מי, ליטל מישגדולה תהיישכולך תהיישל מי, של מי, של מי, של מישל מי את, ליטל מיבת יו"ד-בי"ת, ישבה אל מול הבדכשלפתע חשה יד, בדדשלחה מבט זהירגילתה את ראש העירכשירד המסךעתידה כבר הובטחאת הדלת פתחראש העיר ליטל-מי מי, מי, מימי היה מאמיןמי היה מאמיןמי, מי, מי, ליטל מישגדולה תהיישכולך תהיישל מי, של מי, של מי, של מישל מי את, ליטל מי אילינוי בבוקר יום שבת
|